חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

עיניים על הכדור: 9 בעיות בהצעה החדשה להרכב ועדת השופטים

בהתחלה, הם רצו שליטה מוחלטת במינוי השופטים לעליון. אח”כ, יריב לוין הודה שמדובר בעצם בדיקטטורה, שבה רשות אחת שולטת ברשות אחרת. גורמים אחרים רמזו שההצעה הקיצונית הזו נועדה רק לצרכי פשרה, ובשטח התחילו להתרוצץ מתווים שונים ומשונים, לשינוי הרכב ועדת השופטים. המטרות נשארו דומות: למנוע את מינויו המיועד של השופט יצחק עמית לנשיא העליון לאחר פרשיתה הקרובה של הנשיאה חיות, ולאפשר לקואליציה (שמונהגת כזכור על ידי נאשם בפלילים) השפעה גדולה יותר על בחירת השופטים על ידי נטרול זכות הווטו שיש להם כיום.

ההצעה האחרונה, שצפויה לפי ההערכות לעלות במושב הכנסת הקרוב, מבוססת על הרכב של 3 שופטים, 3 חברי קואליציה, ו-3 חברי אופוזיציה – כאשר כל מינוי ידרוש רוב של 7 מ-9 החברים. השינוי העיקרי בהשוואה להרכב הנוכחי הוא הוצאת 2 חברי לשכת עורכי הדין, לטובת 2 חברי אופוזיציה. שינוי משמעותי נוסף הוא שנשיא העליון ייבחר בהצבעה שדורשת רוב ולא באופן אוטומטי, בהתאם לוותק, לפי הנוהג כיום.  שינוי נוסף הוא הגדלת הרוב הדרוש למינוי שופטים לבתי המשפט המחוזי והשלום, מ-5 ל-7 (כלומר מתן זכות וטו לפוליטיקאים).

ברק מדינה. צילום: דגלס גתרי
ברק מדינה. צילום: דגלס גתרי

האם זו הצעה טובה יותר? מה הפגמים בה? ביקשנו מפרופ’ ברק מדינה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, לנתח את הבעיות בהצעה (על סמך הפרסומים בתקשורת לגביה, ובהתחשב בכך שלא כל פרטיה ידועים, והיא עדיין לא הוגשה כלל לכנסת):

  1. בחירת נשיא בית המשפט העליון על-ידי הוועדה, ברוב של שבעה מתוך תשעה, יוצרת סכנה ממשית לפגיעה בעצמאות של בית המשפט העליון. זניחת שיטת בחירת הנשיא לפי ותק, לטובת שיטה שבה הנשיא נבחר על-ידי גורמים פוליטיים, יוצרת חשש ולו למראית עין של השפעה על הפסיקה של מי שרואים עצמם מועמדים לתפקיד.

  2. בחירת שופטים על-ידי פוליטיקאים צפויה להביא לעסקאות חבילה בין הגורמים הפוליטיים בוועדה, שיובילו לבחירת שופטים שלא לפי שיקולים מקצועיים. יש מחקרים השוואתיים מן העולם שמראים את ההבדל באופן הפסיקה של שופטים לפי דרך המינוי שלהם: ככל שגדלה המעורבות של גורמים פוליטיים בבחירת השופטים, כך גדלה הנטייה של השופטים להכריע לפי העמדות הערכיות האישיות שלהם ולא לפי הדין.

  3. די בכך שהפוליטיקאים בוועדה יצליחו למנות נשיא לפי בחירתם (בהסכמת אחד השופטים בוועדה), כדי ליצור גוש של שבעה חברים שמחליט לפי שיקולים לא ענייניים. זה סיכון גדול מדי.

  4. החלת הדרישה לרוב של שבעה גם בבחירת שופטים בבתי המשפט השלום והמחוזי עלולה להביא לפוליטיזציה של המינויים גם שם. הניסיון של מינויים על-ידי גורמים פוליטיים, גם כאשר הם נעשים לפי הסכמות בין קואליציה לאופוזיציה – למשל, בסוכנות היהודית ובבתי-הדין הדתיים – הוא שהמינויים נעשים שלא לפי שיקולים עניינים אלא שיקולים פוליטיים. המינויים הופכים להיות משרות (“ג’ובים”) שהפוליטיקאים מקצים למי שמקורב אליהם. שיפוט הוא משרה מקצועית, שמחייבת הערכה של איכות המועמדים על-פי אמות מידה מקצועיות. אין הצדקה להעניק סמכות כזו לפוליטיקאים, בניגוד מוחלט למקובל בשירות הציבורי בישראל בכל תחום אחר.

  5. יש חשש שלאור כך שבחירת שופטים תיעשה ב”עסקת חבילה”, כלומר בהסכמה בין הקואליציה לבין האופוזיציה (ובתמיכת שופט אחד בלבד), יהיה תמריץ לשני הצדדים למנות מועמדים קיצוניים, שיש סיכוי רב יותר שיגשימו את הציפיות של מי שממנה אותם.

  6. יש חשש ממשי מפני חוסר אפשרות להגיע להסכמה, בשל הרוב הדרוש והעובדה שמי שמכהנים בוועדה הם פוליטיקאים, בעלי אינטרסים צרים. הדבר עלול להביא לכך שלא ימונו שופטים לערכאות השונות.

  7. בנוסף לפגיעה באיכות השופטים שמתמנים, בחירת שופטים שנעשית בעיקרה על-ידי גורמים פוליטיים עלולה להחליש את אמון הציבור באי התלות ובאובייקטיביות של בית המשפט.

  8. המתווה שפורסם לא כלל הסבר מי יהיו השופטים שיכהנו בוועדה. אם מדובר בשופטים שייבחרו על-ידי הפוליטיקאים, הבעיה כמובן מתעצמת. לא ברור גם כיצד יובטח הייצוג של האופוזיציה (האם רק חברי האופוזיציה ישתתפו בבחירת נציגיהם; האם הכהונה של נציג אופוזיציה פוקעת אם סיעתו חוברת לקואליציה; ועוד), וגם זה פתח לשיבוש השיטה.

  9. המודל הקיים מניב תוצאות מצוינות. השופטים, ככלל, הם ברמה מקצועית גבוהה, ופוסקים באופן בלתי תלוי וענייני. אין פגם שהחלת המודל המוצע אמורה לתקן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחאות | הפגנות | מעקב חקיקה | קבוצות מאבק | עדכונים מהשטח:
כל מה שחשוב למחנה הדמוקרטי-ליברלי - אצלך בווצאפ

דילוג לתוכן