הו ארצי מולדתי לך נשבעתי: כל עוד נשמה באפי אלחם שתהיי בטוחה ודמוקרטית – תא״ל מיל אמל אסעד
הו, ארצי מולדתי. שמי אמל אסעד, בן העדה הדרוזית, אני לא יהודי אבל ישראלי גאה.
אני הוא זה שנשבעתי לך אמונים לפני 51 שנה. אני וחבריי הצנחנים עמדנו בכותל, החזקנו את ספר התנ"ך והבטחנו לך שנהיה מוכנים להקריב את חיינו למענך, למען עצמאותך, שלמותך וביטחונך.
כמה גאה הייתי אז בישראליות שלי- כשחבריי הצנחנים פינו אותי פצוע מהקרב בחווה הסינית תחת אש, ואיש מהם לא שאל מה זהותו של הפצוע יהודי או דרוזי . אלה היו בנייך ארצי מולדתי.
תא״ל מיל׳ אמל אסעד, ממובילי המאבק נגד חוק הלאום. הפגנת קפלן. מוצ״ש 10.8.24
יש לי חלום.
10 חודשים מתקשה לנשום, אך לא מפסיק לקוות ולחלום. אני חולם ש 115 החטופים שבים, עם בני משפחתם מתייחדים, וכולנו מתרגשים. שביבי של פעם יקום ויאמר, אזרחי ישראל, אתם צודקים! – אני וממשלתי לכם לא ראויים. שהמפונים מהדרום ומהצפון, יחזרו לבתיהם לשגרה וביטחון. שאחדות לוחמינו בשדה הקרב, תהיה דוגמא לכל העם ומנהיגיו. על דרך מדינית, על תקווה ושלום, ועדיין ממשיך להאמין, שעוד יבוא היום. שמדינת ישראל שלי, תהיה הבית של העם היהודי והלאום בה יהיה ישראלי.
שאזרחי ישראל כולם יהיו שווים וירגישו שייכים. שנתחיל לחיות למען עתיד ילדינו, ולא למות למען העבר של אבותינו.
כי, טוב לחיות בעד ארצנו
ולא טוב למות בשביל נתניהו.
שמדינת ישראל תדאג ליתומיהם של גיבורי ישראל סא"ל סלמאן חבקה וסא"ל מ'. ושקורת גג עבורם לא תהיה מילה גסה, ושלא תהיה מלווה בקנסות וצווי הריסה.
441 חללים דרוזים נפלו על הגנת הארץ, ארץ מולדתי ארץ מולדתם.
הו, ארצי מולדתי.
שמי אמל אסעד, בן העדה הדרוזית, אני לא יהודי אבל ישראלי גאה. אני הוא זה שנשבעתי לך אמונים לפני 51 שנה. אני וחבריי הצנחנים עמדנו בכותל, החזקנו את ספר התנ"ך והבטחנו לך שנהיה מוכנים להקריב את חיינו למענך, למען עצמאותך, שלמותך וביטחונך.
כמה גאה הייתי אז בישראליות שלי- כשחבריי הצנחנים פינו אותי פצוע מהקרב בחווה הסינית תחת אש, ואיש מהם לא שאל מה זהותו של הפצוע יהודי או דרוזי . אלה היו בנייך ארצי מולדתי.
כשקברתי את הטובים בחבריי פקודיי ומפקדיי וגם את אחי האהוב וופא, כאב, אבל ידעתי שהם הקריבו את חייהם למענך.
ב 2018 – החליטה ממשלת ישראל, אותה ממשלה, לשנות את פנייך וחוקקה את חוק הלאום. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שהרגשתי "בן חורג לך" ולא שייך. אותה ממשלה שהייתה אמורה לשמור עלייך ועלינו מכל משמר המשיכה לחבוט, לשסע ולפגוע בך
ב 2018 החליטה ממשלת ישראל, לשנות את פנייך וחוקקה את חוק הלאום. זאת הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי "בן חורג לך" ולא שייך. אותה ממשלה שהייתה אמורה לשמור עלייך ועלינו מכל משמר המשיכה לחבוט, לשסע ולפגוע בך
"תילחמי עלי" לחש עופר קלדרון באוזנה של סהר בתו הקטנה בעוד הוא מחבק אותה לפני שייפרדו, היא לביתה השרוף בניר עוז והוא למשכנו החדש במנהרות עזה. לא ממך מדינה יקרה שלי הוא ביקש. מבתו הקטנה הוא ביקש.
עד שהגיע היום הנורא מכל 7.10
מדינה שלמה התאחדה והתגייסה כדי להחזיר את החטופים. 10 חודשים ברציפות, שחיילינו וכוחות הביטחון מחרפים את נפשם למענך ולמען החזרת החטופים, אבל בממשלת ישראל מחפשים נקמה ותמונות ניצחון.
"תילחמי עליי" לחש עופר קלדרון באוזנה של סהר ביתו הקטנה בעוד הוא מחבק אותה לפני שייפרדו, היא לביתה השרוף בניר עוז והוא למישכנו החדש במנהרות עזה.
תילחמי עלי! לא ממך מדינה יקרה שלי הוא ביקש. לא מהממשלה שהפקירה אותו ואת חבריו ואמורה להציל אותו. מבתו הקטנה הוא ביקש.
הו, ארצי מולדתי, לך נשבעתי, כל עוד נשמה באפי אמשיך להילחם שתהיי בטוחה, שוויונית, חופשיה ודמוקרטית. ועוד משהו קטן: מי שהרס לא יכול לתקן. אנחנו כאן, אנחנו נתקן!
אנחנו כאן נתקן כי אין לנו ארץ אחרת וכי כן, חלומות מתגשמים.
תודה.
הו, ארצי מולדתי, לך נשבעתי, כל עוד נשמה באפי אמשיך להילחם שתהיי בטוחה, שוויונית, חופשיה ודמוקרטית.