״אני מוכן לבוא להפגנה בתל אביב עם מיליארד דגלי ישראל אם היא נגד הממשלה״- המשורר מוחמד טהא עלי

איתי רון, המקום הכי חם בגיהנום, סקר את הכנס בטייבה בשבת האחרונה בנושא השתלבות החברה הערבית במאבק נגד המהפכה השלטונית ומסגר אותה כנקודת מפנה חיובית במעורבות במחאה

״אני מוכן לבוא להפגנה בתל אביב עם מיליארד דגלי ישראל ובלי דגל פלסטין, אם היא נגד הממשלה״, אמר הסופר מוחמד עלי טהא, ״בלי שיתוף פעולה יהודי-ערבי לא ייתכן כלום״.

״אתה מרגיש שאתה במצעד דגלים, ואני מבינה שזה מורכב עבור שתי האוכולוסיות״, אומרת ג׳דיר האני, ״אבל אנחנו בכל זאת חייבים להגיע ולהיות חלק, אני מבינה את היהודים שחשוב להם להחזיק את הדגל״.

"אין לי אשליות לגבי מערכת המשפט הישראלית, לגבי הדמוקרטיה הישראלית. אבל האמת העצובה היא שאם הצד השני ינצח, זה יהיה סוף הדרך מבחינת רוב המאבקים האחרים״, אמר פרופ' דוד אנוך מהחוגים למשפטים ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, ״אם הם ינצחו כאן, אין שום סיכוי – לא במאבק נגד הכיבוש, לא במאבק לשוויון בתוך ישראל, לא בניסיון ליצור שותפויות פוליטיות יהודיות-ערביות, לא לשום דבר כמעט. זאת אומרת שגם אם ננצח במאבק הנוכחי, יישארו עוד המון מאבקים. תישאר המון עבודה. אבל את המאבק הזה חייבים לנצח. אם הם ינצחו, אין שום סיכוי: לא במאבק נגד הכיבוש, לא במאבק לשוויון בישראל, לא בניסיון ליצור שותפויות פוליטיות יהודיות-ערביות"

במוצאי שבת נאמו ארבעה נציגי ערבים בירושלים, תל אביב, נתניה, נס ציונה ובאר שבע. ניצוצות של תקווה והתעוררות התרחשו בארבעת מוקדי ההפגנה – כשהשיא היה אולי בהפגנה ברחוב קפלן בתל אביב, כשאיבראהים אבו אחמד עלה לנאום בבמה המרכזית מול עשרות אלפי מפגינים ודבריו זכו לתשואות רמות מהקהל: ״אני קורא לכם, אחיי ואחיותיי, בני ובנות החברה הערבית בישראל, המאבק הזה הוא גם המאבק שלנו. אתם יודעים מה, הרשו לי לתקן, המאבק הזה הוא קודם כל שלנו. זהו רגע היסטורי בחיי העם שלנו, זו הזדמנות שלא תחזור. חובתנו לעמוד בחזית המאבק, למעננו, למען הילדים שלנו ולמען העם שלנו. זה בידיים שלנו!״.

מהכנס עולה כמה חשוב שיהיו דוברים ערבים במחאה בת"א ובמחאות ברחבי הארץ.