חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הערה על הקריאות לאחווה כללית / אסא כשר

בזמן האחרון אני שומע רבים האומרים עליי ועל רבים אחרים: "אנשים אחים אנחנו". זה נראה לי לא נכון ברמת העובדות וגם לא רצוי ברמת הערכים.
טוב להבחין בין אחווה ברמת הערכים, ההשקפות, האידיאולוגיות ("מאקרו אחווה"), לבין אחווה ברמה שבין אדם לחברו, בין אדם לזולתו ("מיקרו אחווה").

ברמת המאקרו, אף פעם לא תהיה אחווה כללית. לא תהיה אחווה בין העמדות הליברליות, ההומניסטיות, המתונות, המוסריות, האתיות, שיש בהן קודם כל חובת שמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם, לבין העמדות הלאומניות, הגזעניות, הקיצוניות, שאין בהן שמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם, אלא רק התנשאות לאומנית, לעתים באיצטלה דתית. לא תהיה אחווה, כי אינני רוצה שום אחוות-מאקרו כזו.

לעומת זאת, אני לא רואה קושי בגילויים של אחווה ברמה של בין אדם לשכנו, בין אדם לעמיתו, בין אדם לקרובו, למרות הבדלי ערכים, חילוקי דעות וחומות אידיאולוגיות. יש לי חברים וחברות אהובים, גם הרחק ימינה ממני וגם הרחק שמאלה ממני. ויש לי חברים יקרים שכלל אינם יהודים, אלא נוצרים, דרוזים, מוסלמים, בודהיסטים ועוד.
 

מיקרו-אחווה אינה כוללת את האדם כולו, כי היא עוקפת את עמדותיו, אבל עדיין יש בה מספיק מן האנושיות הטובה כדי לקיים אחווה משמעותית. מיקרו-אחווה אמורה להיות צורת החיים הרצויה.

מתוך פוסט של אסא כשר בדף הפייסבוק שלו ↓

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחאות | הפגנות | מעקב חקיקה | קבוצות מאבק | עדכונים מהשטח:
כל מה שחשוב למחנה הדמוקרטי-ליברלי - אצלך בווצאפ

דילוג לתוכן