אם רוצים להתחיל לקחת את היריבים שלנו ברצינות, כדי לא להיות מופתעים כל פעם מחדש, אני ממליץ לשים לב גם להנחת היסוד שלהם: הימין האידיאולוגי יביא לחורבנה של מדינת ישראל מבלי שאויביה יצטרכו לעשות הרבה חוץ מלתת לה דחיפה קטנה.
במילים אחרות: נשות ואנשי מודיעין יקרים, אם אתם רואים ראיון כזה, כתבו עליו, נתחו אותו, שלחו אותו לממונים עליכם, ותוודאו שהם אומרים את זה לפרחחים המאיישים את מה שמכונה "הדרג המדיני". מי יודע, אולי תחסכו מאתנו את החרפה האסונית הבאה.
ד״ר אסף דוד, הפורום לחשיבה אזורית
המלחמה בעזה עברה בשלושת החודשים האחרונים משלב א' – מלחמת אין ברירה בחמאס; דרך שלב ב' – מלחמת שלום הקואליציה של ביבי על גב החטופים הישראלים והאזרחים העזתים; אל שלב ג' – מלחמת שלום הימין על גב כל הנזכרים לעיל פלוס מדינת ישראל. זה השלב שבו החיילים והקצינים שנמצאים בחזית מאוחדים בפעולה סיזיפית מול מטרה בלתי מושגת שהוגדרה להם על ידי ממשלה מפולגת, מפלגת, מסוכסכת ומסכסכת, שמלכתחילה הובילה אותנו לאסון חסר התקדים הזה ועכשיו "מנהלת" אותו באותה מידה של אחריות ושיקול דעת.
הימין, שמבין רק כוח ויודע לדבר עם יריביו ואויביו (יהודים או פלסטינים) אך ורק בכוח, הופך אותנו בהדרגה למדינה מטורפת ומצורעת שמתפרעת בעזה, עם אפס הבנה של התוצאות וההשלכות של הפגיעה חסרת האבחנה שלנו בתשתיות ובאזרחים, ובלי טיפת מחשבה על "היום שאחרי", אלא אם כן אתם רוצים לכנות את התקווה שבעזה יישארו 200 אלף פלסטינים במקום 2.3 מיליון בשם העצם המחייב "מחשבה".
לכבוש, לספח, להחריב שם את כל הבתים, לבנות שכונות גדולות ורחבות, יישובים גדולים שייקראו ע"ש גיבורי האומה שלחמו שם, לחלק מגרשים לחיילים שלחמו, לפצועים שלחמו – שכיכר פלסטין תהפוך לכיכר הגבורה הישראלית.
— צבי סוכות (@tzvisuccot) January 2, 2024
צפו בדברים מתוך שדולת הניצחון בכנסת היום. pic.twitter.com/BKykYcvZIb
לא מעט כותבים ופרשנים התייחסו בשבועות האחרונים לראיון המקיף של צאלח אל-עארורי, בכיר חמאס שהתנקשנו בו השבוע בביירות. הטענה המרכזית היא שבראיון המפורסם שלו מחודש אוגוסט עארורי רמז, כביכול, לתוכנית מקיפה של חמאס להתקפה על ישראל, שתגרור אותה למלחמה אזורית. "לו רק היינו מקשיבים" וכו'. צפיתי בראיון כולו, פעמיים, לפני כמה שבועות ושוב היום. הוא לא חושף שם אף רמז למתקפה. הוא אומר משהו הרבה יותר מחריד.
עארורי טען בראיון שגורמים ערבים ופלסטינים שמשלים את עצמם שממשלת הימין הקיצוני בישראל היא בת חלוף, ויהיה אפשר לחזור למשא ומתן מדיני אחרי נפילתה, שוגים קשות.
לדבריו, ישראל אחוזה בידיה של ממשלה מטורפת הנשלטת בפועל על ידי סמוטריץ' וחבורתו, והיא מתכננת שורה של צעדים בלתי הפיכים ברוח "תוכנית ההכרעה" של הציונות הדתית: המשך דחיקת הפלסטינים מהגדה והחלפתם במאות אלפי מתנחלים חדשים, ייהוד ירושלים, השתלטות על אל-אקצא, והתנקשויות במנהיגים פלסטינים בכירים בחמאס, ביניהם הוא עצמו (שחי לדבריו על "זמן פציעות").
לדברי עארורי, הפלסטינים נמצאים במאני טיים: אם הם לא יצליחו לערער את הכיבוש באופן מיידי, תוך שנה שנתיים לא יישאר להם על מה להיאבק. חמאס רוצה בעימות מיידי כדי לשבש את התוכניות של ישראל.
עארורי לא מתאר את העימות הזה כבחירה של חמאס אלא כתגובה לתוכניות המוצהרות של ישראל ולצעדיה בשטח. המהלך שהוא חוזה הוא דווקא החרפת המאבק החמוש בגדה, שיוביל להתרת רסן מצד ישראל, שתוביל לעימות אזורי כולל. כל השחקנים ב"ציר ההתנגדות" מוכנים לעימות הזה. הקלף המנצח שלהם הוא הטירוף האידיאולוגי של הימין בישראל: כמו דוברי חמאס אחרים בחודשים ובשנים האחרונות, עארורי משוכנע שהימין "ישבור את היישות הציונית" ו"יוביל להרס יחסי החוץ שלה, לפילוג פנימי בתוכה ולתבוסה שלה בשטח".
שימו לב לאופן שבו הוא ניתח את ישראל באוגוסט: "ההנהגה הנוכחית במוקדי קבלת ההחלטות מנותקת, מבחינת הרכבה ובית גידולה, מהפיקוד המקצועי בצבא ובמנגנוני הביטחון. בזמן ששרון ורבין הגיעו מפיקוד הצבא, חלק מההנהגה הפוליטית הנוכחית אפילו לא שירת בצבא, ולכן הם פועלים על בסיס אמונות ודעות המתאפיינות בקיצוניות אידיאולוגית. זו יונקת את כוחה מסיפורי מעשיות ומתעלמת מהחלטות, נקודות מבט והערכות מקצועיות. אז הם יעשו טעויות שיפגעו בהם אנשאללה".
בעימות האזורי הכולל שיתפתח ישראל תספוג, לדברי עארורי, תבוסה היסטורית, וייכפו עליה עובדות חדשות בשטח. "מעמדה של ישראל, הדימוי שלה בעולם, האימוץ שלה על ידי המערב, הביטחון העצמי שלהם וביכולותיהם להחזיק מעמד לנוכח הפילוג הפנימי החריף בשורותיהם, כל השחקנים באזור שתולים בהם תקוות כערֵבים לביטחונם וכמגיניהם – כל זה ישתנה".
עכשיו אנחנו בינואר 2024. עימות אזורי אולי יתפתח ואולי לא – בואו נאמר שאם הוא יימנע זה יהיה למרות מהלכי הימין, ולא בזכותם. הביטחון העצמי שלנו וביכולת שלנו להחזיק מעמד אכן התערער, לא בגלל חמאס אלא משום שאנחנו נשלטים על ידי ממשלת חורבן. השחקנים באזור שתלו בנו את יהבם כבר לא חושבים שאנחנו כזו השקעה מוצלחת, לכל הפחות לא בתור מדינה. בתור כנופיה אולי כן. מחריד לגלות שעד כה עארורי אבחן נכון את המציאות.
ומה לגבי המעמד שלנו, הדימוי שלנו בעולם, המערב שאימץ אותנו ועכשיו מתכחש?
את זה אנחנו נגלה כשנפסיק לספר לעצמנו סיפורים ונתחיל להביט החוצה, לא רק פנימה. ממשלת החורבן המיטה חורבן על ישראל, עכשיו היא ממיטה חורבן על עזה, והתוצאה תהיה חורבן כולל של ישראל שהכרנו, של ההווה שלה ושל עתידה.
לימין זה לא אכפת. הם כבר מדמיינים את ספרטה, זאת אומרת את המכונה שתידרש כדי להפוך אותנו משואפי חיים לחיילים במעגלים אינסופיים של מוות ונקמה. השאלה היא איפה המרכז-שמאל. האם נותרה בו טיפה אחת של בינה?
ברגע שתהיה כאן פוליטיקה שאיננה ימנית המלחמה הזו תיעצר, החטופים שעדיין נותרו בחיים יוחזרו, הכוח הצבאי של חמאס יוכנע במהלך מדיני שאש"ף, הרשות הפלסטינית ומדינות ערביות יהיו שותפות לו, וישראל תוכל להתחיל להשתקם. רק אז באמת ננצח.
הערה לסיום: אני לא יודע מה התוכניות של אמ"ן והשב"כ ל"יום שאחרי", אבל אם רוצים להתחיל לקחת את היריבים שלנו ברצינות, כדי לא להיות מופתעים כל פעם מחדש, אני ממליץ לשים לב גם להנחת היסוד שלהם: הימין האידיאולוגי יביא לחורבנה של מדינת ישראל מבלי שאויביה יצטרכו לעשות הרבה חוץ מלתת לה דחיפה קטנה. במילים אחרות: נשות ואנשי מודיעין יקרים, אם אתם רואים ראיון כזה, כתבו עליו, נתחו אותו, שלחו אותו לממונים עליכם, ותוודאו שהם אומרים את זה לפרחחים המאיישים את מה שמכונה "הדרג המדיני". מי יודע, אולי תחסכו מאתנו את החרפה האסונית הבאה.
תגובה אחת
ד״ר אסף דוד, המשכנע לפיתרונות דרך ההידברות, מסתכן בפשיזציה.
ועכשיו, אם הפורום לחשיבה אזורית, הוא לא יהודי וגם, אם "הימין האידיאולוגי" הוא לא אויב המדינה, איפה נמצאים הפשיסטים?
המדינה היא מנגנון מדינתי (של פקידים פוליטיים) הפועל תחת מנגנונים פוחיטיים המדריכים אותו. כאשר שליטת המנגנונים הפוליטיים עוברים לידיים של פשיסטים, כל זה למעלה משתנה לפשיסטי. וזה מכוון שעל הפשיסטים להשתלט על הדמוקרטיה, ובכך משתנים התהליכים הדמוקרטיים לתהליכים פשיסטים (להפורות החוק). כל "ההפיכה המשפטית" הייתה גניבת לגיטימיות להפרת החוקים של הדמוקרטיה הישראלית בשלב הקדום שלה. הלגיטימיות הזאת לא תוכל אף פעם לנהוג דמוקרטיות שהי. וזה מסיבה אחת: הלגיטימיות הזאת היא אמצעי מבעקבותיו משתות הזכויות הדמוקרטיות לזכויות של הפרת חקיקה דמוקרטית. אם לא יודעים מה פירושה של זאת האחרונה, חייבים להתבונן על השינויים עצמם משך זמן ארוך, אבל הפשיז היחידי שחוסל, התקיים מספיק זמן בכדי להכיר את כל התהליכים הכרוכים בו. רק ניסיונות להשחיר את החיסול עצמו מסוגל לנקות את הפשיזם לימין פוליטי או קיצוני. אבל הוא יהיה מסוגל לכך עד השליטה הפשיסטי הגמורה. אחרי כן, הוא יוצא להורג על כך. רוצים להיווכח שוב? אז תחזרו שוב להידברות אצל הנשיא.
אנג'לו איידן