חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מסכן את האזור בשביל רווח פוליטי פנימי | אבנר וילן

בסוף היום, מדובר בפרזנטור, לא מנהיג. פוליטיקאי ציני שמונע אך ורק מטובתו האישית. אם היה מדובר במנהיג דגול עם קבלות – ניחא. אבל כשבוחנים את התוצאות – רואים שאין לו את היכולת והאומץ הנדרשים מראש מדינת היהודים לקבל את ההחלטות הקשות ולבצע ניהול סיכונים אסטרטגי. הפוליטי קודם למדיני. לא מאמינים? בואו נסתכל נכוחה לאן הגענו.

אבנר וילן, יזם הייטק ובכיר לשעבר במערכת הביטחון


נתניהו והפצצת הכור בסוריה

אני זוכר טוב מאוד את אותו הבוקר מלפני 17 שנה. גרתי אז בדירה שכורה בתל אביב, מעל סופר שורצקי ברחוב שינקין. זה היה קיץ הזוי, קיץ שבו מעטים מכירים את הסכנה של כור גרעיני שהולך ונבנה בסוריה, את ההכנות הקדחתניות לטיפול בו, ואת ההבנה שבסיכוי טוב הולכת להיפתח לנו מלחמה גדולה פתאום באמצע החיים. מעגל שותפי הסוד היה מצומצם מאוד. לא היה לי חלק בפעילות חיל האוויר בלילה ההוא ולכן חזרתי הביתה בערב, נכנסתי לסופר ועשיתי קנייה של שימורים, אוכל יבש, בקבוקי מים וכל מה שצריך להכנה למלחמה. בשעה חמש וחצי בבוקר צפצף המירס

לקבלת הודעת טקסט בת מילה אחת: "אריזונה", שם הקוד לתקיפה מוצלחת. קמתי, התארגנתי ויצאתי לכיוון המשרד. הדלקתי את הרדיו באוטו ובגלגלצ – שירים רגילים. כל הדרך באיילון הרמתי את העיניים כלפי מעלה כדי לראות אם נופלים עלינו טילים סורים. הגעתי למשרד ומכיוון שמעגל השוס היה כל כך מצומצם, גם שם הכל היה שקט, אנשים בשגרת הבוקר שלהם במסדרון. 

הימים הם אחרי מלחמת לבנון השניה, עם כל הביקורת על ראש הממשלה אולמרט, היציאה הנמהרת למלחמה והמוכנות הנמוכה של צהל. ועדיין, הוא לא התבלבל והבין את גודל השעה.

הוא גם ידע שהוא לא יקבל קרדיט על התקיפה, ולכולנו היה ברור שבכדי למנוע את המלחמה צריך לאפשר לסורים את מרחב ההכחשה. צריך לסתום את הפה ולשדר עסקים כרגיל. הדרך היחידה למנוע מלחמה היא פשוט להעמיד פנים שהתקיפה לא קרתה. הם ידעו שישראל פעלה ובזה יגמר הסיפור. 

היחיד שלא התאפק היה בנימין נתניהו, שכבר למחרת התרברב בעיתונות. מיותר לציין שלא היה לו שום קשר למבצע ולהכנות. הדבר היחידי שהוא עשה היה לסכן את האיזור בהתדרדרות למלחמה בשביל רווח פוליטי פנימי. מאז ומעולם, השיקול הפוליטי גבר על השיקול הבטחוני.

הדבר היחידי שנתניהו עשה היה לסכן את האיזור בהתדרדרות למלחמה בשביל רווח פוליטי פנימי. מאז ומעולם, השיקול הפוליטי גבר על השיקול הבטחוני.

אני לא אומר שנתניהו לא חכם או שאינו רוצה בביטחון ישראל. אבל כשיש קונפליקט, אין ספק במה הוא יבחר. זו לא דעה פוליטית, זו הבחנה מקצועית שלי. עד כדי כך שבשלבים מסוימים היינו מכניסים פרמטרים של אישוריות למבצעים – מה הסיכוי שיאושרו על ידי הדרג הפוליטי.

אני זוכר מקרה אחד לפחות, מובהק מאוד, שבו העמדנו יכולת מדהימה שהייתה יכולה להביא להשפעה אסטרטגית וראש הממשלה נתניהו החליט שלא להפעיל אותה. היו שאמרו אז שהוא זהיר, היום אני מבין שהוא פחדן. מצד שני, באירועים שבהם הוא יכל לגזור קופון אישי ופוליטי בצורה המתיישב עם האינטרסים הביטחוניים הוא הלך all in. 

גניבת ארכיון הגרעין ומסיבת העיתונאים

המקרה המובהק ביותר היה גניבת ארכיון הגרעין ומסיבת העיתונאים המפורסמת. 

ההצגה של נתניהו נדרשה על מנת שידברו על התוכן עוד שנים קדימה, והמבצע המפואר יתורגם להצלחה מדינית.  עובדים באו אלי ושאלו מדוע אנחנו משתפים פעולה עם הצגה פוליטית של ראש הממשלה. עניתי, גם להם וגם לחברי ועדת חוץ ובטחון ששאלו את אותה השאלה, שהאינטרס של מדינת ישראל הוא לחשוף את החומרים הללו לעולם בצורה הכי פומבית שאפשר. 

את ההבנה הסופית קיבלתי בתשדיר הבחירות של הליכוד בפסח 2019, לקראת מערכת הבחירות, שם הוא התרברב על מבצע הקלסרים. בקיץ 2019 החלטתי, לאחר שירות של 21 שנים במערכת הביטחון ולמרות הצעות לקידום, לעזוב ולצאת לשוק הפרטי.  לתשדיר הבחירות לא היתה השפעה מכרעת בהחלטה שלי, היו עוד שיקולים, אבל בהחלט היתה לו ולרבים נוספים שבאו אחריו השפעה על ההחלטה שלי לא לחזור לשרת.

עכשיו אני לא הסיפור פה, אני לא מעניין. הסיפור הוא מה שנתניהו עשה למערכת – הוא לקח קבוצה מלוכדת של אלפי אנשים ציונים מסורים, שעבדו בתיאום מושלם ושלא היה אכפת להם מהדעות הפוליטיות של חבריהם, ובשביל רווח פוליטי הכניס אותם ללב השיח המפלג. זה קורה עכשיו גם עם ראשי הצבא.

נתניהו לקח קבוצה מלוכדת של אלפי אנשים ציונים מסורים, שעבדו בתיאום מושלם ושלא היה אכפת להם מהדעות הפוליטיות של חבריהם, ובשביל רווח פוליטי הכניס אותם ללב השיח המפלג

בסוף היום, מדובר בפרזנטור, לא מנהיג. פוליטיקאי ציני שמונע אך ורק מטובתו האישית. אם היה מדובר במנהיג דגול עם קבלות – ניחא. אבל כשבוחנים את התוצאות – רואים שאין לו את היכולת והאומץ הנדרשים מראש מדינת היהודים לקבל את ההחלטות הקשות ולבצע ניהול סיכונים אסטרטגי. הפוליטי קודם למדיני. לא מאמינים? בואו נסתכל נכוחה לאן הגענו.

לקח ארגון טירור קיקיוני וחימש אותו

נתניהו קיבל את חמאס כארגון טרור רצחני אך קיקיוני, וחימש אותו עד שהצליח לעשות את הטבח הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה.

הוא לא מצליח כבר 11 חודשים להביא להכרעה בעזה כי הוא לא מייצר מנופים מדיניים על חמאס משיקולי שרידות הקואליציה, מפקיר את הצפון ולא מייצר משוואה אפקטיבית מול חיזבאללה, ומביא אותנו לבידוד בינלאומי כי הוא לא מעמיד את השרים שלו במקום על התבטאויות משיחיות וגזעיות. המדיניות המופקרת שלו היא זו שהביאה עלינו את איראן כמדינת סף גרעינית, על ידי סדרה של החלטות ואי-החלטות שהוא לא קיבל בזמן הנכון. אפרט על זה בנפרד, אבל מדובר במחדל שהשבעה באוקטובר מחוויר לעומתו. 

אז נכון, אולמרט לא מושלם, והוא גם ישב בכלא, אבל אין לי ספק שאם הוא היה יושב עכשיו בבלפור לא היינו מקבלים את השבעה באוקטובר ובוודאי שלא היינו מגיעים למצב שבו אנחנו נמצאים. מדיניות נתניהו היא זו שהביאה אותנו למצב שבו אנחנו צריכים לבחור בין ציר פילדלפי לבין חיי החטופים, ושלא הכרענו את חמאס כבר לפני חודשים ארוכים והחזרנו רבים מאלו שנרצחו הביתה בחיים.

המדיניות המופקרת שלו היא זו שהביאה עלינו את איראן כמדינת סף גרעינית. מדובר במחדל שהשבעה באוקטובר מחוויר לעומתו

הרע מכל עוד לפנינו

אפשר לדבר על מה עושים הלאה, ואני לא בטוח בהכל, אבל יש דבר אחד שאני בטוח בו – כל עוד נתניהו אוחז בהגה, המצב רק יתדרדר. אין לו את היכולת לשים את טובת המדינה לפני טובתו האישית. עד שהוא ילך, אי אפשר יהיה להתחיל להתמודד, לתקן ולשקם.

ולמי שחושב שהרע מכל כבר מאחורינו? יש לי עוד שנים של מלחמה בצפון, אינתיפאדה באיו"ש ואיראן גרעינית עם בידוד בינלאומי ובלי תמיכה אמריקאית למכור לו. אם נמשיך ככה, הרע מכל עוד לפנינו. צאו, התנגדו. שבת שלום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן