החלטת הממשלה פגומה מיסודה ואינה יכולה לעמוד – תגובת היועמ״שית
״הותרת החלטת הממשלה בעניין סיום כהונתו של ראש השב"כ על כנה, למרות שהתקבלה בהליך מקוצר וחפוז; שלא בהתאם למנגנון הסדור הקבוע בהחלטות הממשלה בנוגע לבחינת החלטות על סיום כהונתם של ממלאי משרות ציבוריות בכירות; מבלי שהוצגה תשתית עובדתית סדורה בפני מקבלי ההחלטות; בלא שימוע כנדרש לפי ההלכה הפסוקה; מבלי שהתקיימה בחינה משפטית של הסוגיות העומדות על הפרק, ובכלל זאת של עילות הפסקת הכהונה ושל היבטי ניגוד העניינים, תביא – מעבר להשפעה החמורה במקרה הקונקרטי – לערעור יכולתם של ראשי השב"כ בעתיד לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי כנדרש מהם.״
| תגובת היועמ״שית גלי בהרב מיארה לעתירות על פיטורי ראש השב״כ
החלטה פגומה מיסודה שאינה יכולה לעמוד.
החלטת הממשלה מושא העתירות, בראי מכלול הנסיבות והאופן שבו התקבלה, היא החלטה פגומה מיסודה שאינה יכולה לעמוד. להחלטה זו השלכות החורגות בהרבה מעניינו של ראש השב"כ הנוכחי. ככל שההחלטה תיוותר על כנה, יהיו לכך השלכות שליליות דרמטיות ביחס לפעולתו המקצועית והממלכתית של שירות הביטחון הכללי ותפקוד ראשי השירות, בהווה ובעתיד.
הותרת ההחלטת הפיטורים של ראש שב"כ על כנה, על רקע טענות מתפתחות לקיומו של חוסר אמון, בנסיבות שמעוררות חשש ממשי לפעולה בניגוד עניינים, כאשר החלטה זו מתקבלת תוך התעלמות רבתי מסדרי מינהל תקינים ומכללי המשפט המינהלי – תפגע ביכולתם של ראשי השירות בהווה ובעתיד לשמור על תפקדו התקין, הממלכתי והא-פוליטי של הארגון.
השלכות רוחב דרמטיות על העצמאות והממלכתיות של בכירים בשירות הציבורי
מעבר לכך, למיטב ידיעתם של המשיבים, זו הפעם הראשונה שבה ממשלת ישראל מחליטה על סיום כהונתו הקצובה של נושא משרה בכירה. האופן שבו התקבלה, לראשונה, החלטה תקדימית וחריגה בדבר סיום כהונתו של אחד מנושאי המשרות הבכירות והחשובות ביותר במדינת ישראל במהלך תקופת כהונתו הקצובה, יוביל להשלכות רוחב דרמטיות על העצמאות, הממלכתיות והמקצועיות של נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי, ועל אופיו של השירות הציבורי כולו.
ערעור יכולת ראשי השב"כ בעתיד לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי כנדרש מהם
הנה כי כן, הותרת החלטת הממשלה בעניין סיום כהונתו של ראש השב"כ על כנה, למרות שהתקבלה בהליך מקוצר וחפוז; שלא בהתאם למנגנון הסדור הקבוע בהחלטות הממשלה בנוגע לבחינת החלטות על סיום כהונתם של ממלאי משרות ציבוריות בכירות; מבלי שהוצגה תשתית עובדתית סדורה בפני מקבלי ההחלטות; בלא שימוע כנדרש לפי ההלכה הפסוקה; מבלי שהתקיימה בחינה משפטית של הסוגיות העומדות על הפרק, ובכלל זאת של עילות הפסקת הכהונה ושל היבטי ניגוד העניינים, תביא – מעבר להשפעה החמורה במקרה הקונקרטי – לערעור יכולתם של ראשי השב"כ בעתיד לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי כנדרש מהם.
זאת, פן ידעו כי בהינף קולמוס ניתן יהיה להעבירם מכהונתם בהליך מהיר ובלתי תקין מחמת טענות בלתי מנומקות בדבר "חוסר אמון" מצד הדרג המדיני, מָ שָ ל כיהנו במשרת אמון של חבר הממשלה.
לא עניין פרוצדורלי, אלא יסוד קריטי להבטחת ממלכתיות השירות הציבורי ועצמאותו
בנסיבות אלה, השמירה על התקינות ההליכית אינה עניין פרוצדורלי בלבד, אלא יסוד קריטי להבטחת ממלכתיות השירות הציבורי ועצמאותו, שלטון החוק ולשמירה על מנגנוני המשטר הדמוקרטי.
אותם בעלי תפקידים בכירים מחזיקים בסמכויות חשובות, לרבות כאלו – ובפרט בעניין שלפנינו – המערבות פגיעה בזכויות אדם. על כן, ההקפדה על תקינות הליכי סיום כהונתם – בהתאם לסדרי מינהל תקינים – מהווה גם ערובה חשובה ומשמעותית לשמירה על אותן זכויות. זאת, אף במנותק מהנסיבות החריגות של ההליך הקונקרטי.
הובהר לממשלה מספר פעמים כי ההחלטה מקודמת באופן שאינו תקין
נציין כי החלטה זו קודמה באופן חפוז, ובניגוד מוחלט לסדרי מינהל תקינים. ישיבת הממשלה התכנסה באופן בהול באישון ליל, שלא במועד הקבוע לישיבת הממשלה, וכאשר הצעת ההחלטה לא לוותה בחוות דעת משפטית כמקובל.
בהקשר זה נזכיר כי מלכתחילה הצעת ההחלטה ביקשה לסיים את כהונתו של ראש השירות בתוך חודש ימים, ולכן לא מובנת טענת הדחיפות והבהילות.
זאת ועוד, ראש הממשלה והממשלה ראו להתעלם מעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה בסוגיות הליכיות ומהותיות שעל הפרק, והצורך בהשלמת הבדיקות המשפטיות והעובדתיות הנדרשות עובר להחלטה בנושא, הגם שעמדה זו אף הוצגה עובר להתכנסות הממשלה, וראו לנכון להישען על חוות דעת נעדרת כל תוקף משפטי. עוד יודגש, כי במהלך ישיבת הממשלה הובהר לחברי הממשלה מספר פעמים כי האופן שבו מקודמת ההחלטה אינו תקין, וכי ההליך כולו רצוף פגמים
ראש הממשלה מצוי במצב של ניגוד עניינים ביחס להליך פיטוריו של ראש השירות
הנסיבות הקונקרטיות האופפות את קידום ההחלטה בעיתוי ובאופן שבו קודמה, מחייבות את הצורך בבירור הנושא על-ידי הוועדה המייעצת, שהיא גוף בלתי תלוי, בטרם הבאת הצעת ההחלטה לדיון בממשלה.
לצד זאת, גם במנותק מחובת הממשלה להביא את הנושא לבחינת הוועדה המייעצת, ההחלטה התקבלה בסתירה לכללי המשפט המנהלי ולוקה בפגמים היורדים לשורש ההחלטה.
ראשית, ההחלטה התקבלה מבלי שלובן החשש לניגוד העניינים של ראש הממשלה בקידום הצעת ההחלטה, כאשר ניגוד העניינים נובע מקיומן של חקירות פליליות בהובלת שירות הביטחון הכללי ביחס לגורמים מקורבים מאד לראש הממשלה, ביחס לנעשה בלשכתו, ואף ביחס לעבירות שנעשו לכאורה כדי להיטיב עמו באופן אישי.
לא בכדי, ההחלטה לקדם את ההצעה, ולא להמתין לבירור הנושא כנדרש, כמו גם יתר הנסיבות האופפות את האירוע, הביאו להעלאת טענות בדבר שקילת שיקולים זרים.
כפי שנפרט להלן, לאחר ליבון הדברים, נקבע בחוות דעת מטעם היועצת המשפטית לממשלה – המצורפת לתגובה זו כנספח מש23/ – כי ראש הממשלה היה מצוי במצב של ניגוד עניינים ביחס להליך פיטוריו של ראש השירות, כך שהופר עקרון יסוד באופן היורד לשורש ההחלטה.
שנית, ההחלטה התקבלה בהיעדר כל תשתית עובדתית של ממש. הטענות שנכללו בהצעת ההחלטה אינן יכולות לעלות כדי תשתית עובדתית שתבסס החלטה מינהלית, לא כל שכן החלטה חריגה ותקדימית על סיום כהונה של ראש השב"כ – כאמור ראש ארגון בטחוני הפועל בחשאי גם בתוך גבולות המדינה.
מדובר בהחלטה שלא ניתן להפריז בחשיבותה ובהשלכותיה על עבודת השירות ומכאן על הציבור בישראל.
שלישית, בהליך החפוז והמזורז שקיימה הממשלה, לא ניתנה לראש השירות אפשרות ממשית להתייחס לדברים ולהציג כיאות את עמדתו בנוגע לטענות המועלות נגדו, ובכך נפגמה ההחלטה גם במישור זכות הטיעון הנדרשת.
ראש השב״כ אינו, ואף אסור שיהיה, משרת אמון של ראש הממשלה או של הממשלה
כל זאת אמרנו, אף מבלי שנדרשנו לכובד הסוגייה שעל הפרק, שהיא שאלת היקף ופרשנות עילת סיום העסקה של "משבר אמון חריף ומתמשך ]…[ היוצר פגיעה בתפקוד התקין והיעיל") כלשון החלטות הממשלה הצריכות לעניין(ביחס למשרת ראש שירות הביטחון הכללי.
נבהיר את המובן מאליו, כי ראש שירות הביטחון הכללי – אשר עומד כאמור בראש ארגון בעל סמכויות מרחיקות לכת, ובהן סמכויות חקירה בהיבטים רגישים מאין כמותם, שאשר בעטיין ראה המחוקק לקבוע כי עליו לפעול באורח ממלכתי וכי אין להטיל עליו משימות פוליטיות- מפלגתיות – אינו, ואף אסור שיהיה, משרת אמון של ראש הממשלה או של הממשלה.
בוודאי שהליך סיום הכהונה של ראש השב"כ צריך לשקף את אופיו של התפקיד, וטענה לפיה מתקיימת עילה לסיום כהונה, לרבות טענה לחוסר אמון, צריכה להתבסס על תשתית עובדתית מספקת ולהיבחן בהליך מנהלי תקין.