11 דברים הכי משמימים והכי חשובים לכולנו על הבחירות ללשכת עורכי הדין

זה נורא משעמם. אנחנו יודעים את זה. זה משעמם גם את עורכי הדין שבלשכה, אבל אנחנו חייבים לדעת ולהיות מעורבים כי זה בנפשנו. ולפני שנתחיל למנות את 11 הדברים שאתם חייבים לדעת על הבחירות הקרובות ללשכת עורכי הדין, תקשיבו לרן הרנבו, שגם הוא השתעמם בהתחלה עד שהבין כמה זה קריטי לדמוקרטיה ולחיים של כל אחד מאיתנו

למה לשכת עורכי הדין (שמאגדת את כלל עורכי הדין בישראל) חשובה לנו? כי יש לה שני נציגים בוועדה לבחירת שופטים.
ללשכת עורכי הדין (לא ניתן להיות עורך דין, ללא חברות בלשכה) תפקידים רבים שנועדו לסייע לחבריה: בחינת המתמחים במקצוע, הסמכתם, שיפוט משמעתי, אתיקה, סיוע לחברי הלשכה בתחומים כגון ביטוח ופנסיה, פרסומים משפטיים ועוד.
ואם נחזור לוועדה נציגי הלשכה יכולים להשפיע במידה רבה על מינוי השופטים, באמצעות תמיכה או התנגדות למועמדים השונים. הנציגים נבחרים על ידי המועצה הארצית של הלשכה, שהיא הגוף המחוקק והמבצע של הלשכה.
במועצה 44 מושבים – 28 נבחרים באמצעות בחירות כלליות. 16 נוספים שמורים לנושאים בתפקידים שונים, 3 שאינם נבחרים בבחירות – יו"ר הלשכה שנבחר גם הוא בבחירות, ו-12 נציגים של מחוזות גיאוגרפיים, שגם הם נבחרים בבחירות. המחוזות הקיימים כיום הם תל אביב, מרכז, ירושלים, חיפה, צפון ודרום.
ב-20 ביוני השנה יתקיימו הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין בארבעה פתקים: ראש הלשכה; רשימה למועצה הארצית; יו"ר המחוז; רשימה לוועד המחוז. בבחירות רשאי להצביע כל עורך דין בישראל שרשום בספר עורכי הדין. ההצבעה בבחירות היא פיזית בקלפיות במחוז בו רשומה. עורכ.ת הדין. לכן, חשוב לבדוק מראש לאיזה מחוז משויכ.ת המצביע.ה בספר עורכי הדין באתר הלשכה.
אחוזי ההצבעה בבחירות בעבר היו נמוכים מאוד. בבחירות האחרונות ב-2010, פחות מ-30%. עורכי דין רבים לא מייחסים חשיבות מספקת לבחירות, והדבר אפשר בעבר לקבוצות לחץ והשפעה לייצר לעצמן יתרון גדול ולמנף אותו.
בבחירות הקרובות, אחד המועמדים הבולטים הוא אפי נווה, ראש הלשכה בעבר, שהסתבך בשלל פרשיות – אך החליט לרוץ שוב לתפקיד. המועמד הבולט שרץ נגדו הוא ראש הלשכה הנוכחי עמית בכר, שהחליף בתפקידו את אבי חימי, לאחר שזה פרש בשל הפרשיה בה הסתבך.
עמית בכר היה מעורב במאבק נגד ההפיכה המשטרית, ובארגון "הגלימות השחורות" שמאגד עורכי דין שונים כדי לעצור את ההפיכה. הוא הבהיר בתקשורת שוב ושוב כי לא ירתום את לשכת עורכי הדין לצרכי הפוליטיקאים שמעוניינים לשלוט בה.
מועמדת נוספת שהצטרפה ברגע האחרון היא חברת הכנסת לשעבר מהעבודה רוויטל סוויד. ע"פ ההערכות המוקדמות, המירוץ שלה היה עלול לגזול קולות מבכר, זאת, למרות, שסוויד לא בלטה בחודשים האחרונים במאבק נגד ההפיכה המשטרית. סוויד הכחישה שהיא מתואמת עם נווה, ולא הביעה תמיכה ב"רפורמה" של לוין ורוטמן, אבל רבים חששו שהריצה שלה עלולה לגרום בסופו של דבר לנצחון של נווה, שעשוי לשתף פעולה עם הקואליציה. בתחילת מאי, היא הודיעה על פרישה מהמירוץ. בכך הצטרפה לעו"ד תמי אולמן, ששקלה גם היא לרוץ, אך הודיעה חודש לפני כן על תמיכה בבכר ורצה כעת כמספר 2 שלו.
כדי לנצח – יש לקבל לפחות 40% מהקולות בסיבוב הראשון. אם אף מועמד לא יעשה זאת, ייערך סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים.
מועמדים נוספים, שלא נחשבים כבעלי סיכוי ריאלי הם אברהם ללום, דורון ברזילי וארקדי אליגושווילי.
למה זה כל כך חשוב? לוין ורוטמן, בשליחות נתניהו, רוצים שהקואליציה תשלוט במינוי השופטים. כרגע, קשה להאמין שהאופוזיציה תסכים לכך בשיחות אצל הנשיא. אחת החלופות שעומדות בפניהם, היא לכרות ברית עם לשכת עורכי הדין, באמצעות עסקאות קח/תן, ולקבל את תמיכת 2 הנציגים שלה בשופטים בהם מעוניינים, גם במסגרת הוועדה הקיימת. המשמעות תהיה מיידית. הנשיאה אסתר חיות עומדת לפרוש באוקטובר הקרוב, וההשאלה מי יחליף אותה היא בעלת חשיבות קריטית לדמוקרטיה הישראלית. ע"פ הנוהג זה אמור להיות השופט הוותיק ביותר יצחק עמית, אבל בקואליציה שואפים לסכל את המינוי שלו. כמו כן, תפרוש באוקטובר גם השופטת ענת ברון.

מה אתם יכולים לעשות? אם אתם עורכי דין, פשוט להצביע. זה לא הזמן לגלות אדישות. הקרב על הדמוקרטיה הישראלית נמצא בשלב מכריע, ולבחירות הללו עשויות להיות השפעות גדולות על התוצאות שלו. אתם לא עורכי דין? סביר להניח שיש לכם עורכי דין במעגל החברתי. זה הזמן לדבר איתם, להזכיר להם את הבחירות, להסביר את החשיבות ולעודד אותם להגיע פיזית לקלפי ביום הקובע.

כתיבת תגובה לבטל

פוסטים אחרונים