תפריט
״…בעיניהם אני נתפס כעוכר ישראל. אבל אני גאה מאוד להיות עוכר ישראל בתוך חברה שנאבקת על הזכויות ועל החירויות.״
ראובן אברג׳יל, ממייסדי הפנתרים השחורים, בהפגנה בירושלים 29.4.23
לפני 52 שנים יסדתי יחד עם החברים שלי את תנועת הפנתרים השחורים. המאבק היה קשה. האלימות השלטונית היתה בלתי נסבלת. ואני ארחיב קצת עלינו. איפה אנחנו היינו ביום הזה. לא זכינו ללגום טיפה אחת מכל הנקודות המופלאות האלו מתוך מגילת העצמאות. אז מה עושה פנתר שחור כשהוא מתבקש לדקלם את מגילת העצמאות?
אז אמרתי שזה מצחיק, אבל זה עצוב מאוד. עצוב מאו היום מתנהלות הפגנות 17 שבועות ברציפות כשהסיסמה הנישאת בגרונם הניחר של המפגינים היא דמוקרטיה.
מעולם לא נהניתי מהרעיון של דמוקרטיה, אז עכשיו כשאנחנו נמצאים בשיא המאבק, ואני בטוח שעוד תמשיכו. אז בואו נפעל יחד ממש את הרעיונות האלו אחד לאחד ונקבץ את כל אלו שהתעלמנו מהם: הפנתרים, המזרחים, האתיופים, הפלסטינים – 22% מאזרחי המדינה ועוד כמה מיליוני פלסטינים שאנחנו חובטים בהם מבוקר עד ערב, יש לנו את ההזדמנות…
יש כאן מאבק על צביונה של המדינה ויש כאן הזדמנות להגיד – אנחנו נשנה!
2 תגובות
היה לי הכבוד לשמוע את הנאום ב LIVE והיה לפנתיאון! לא פחות.
חבל שלא תמללתם הכל. חובה לשמוע ולהשמיע ולהבין כמה משחקים בנו המזרחיים ומשתמשים בקלף הקיפוח – נגדנו וכדי לשמר אותנו בתחושת אנטי. והיתה גבורה גדולה של אברג'יל להגיד – בואו נשים את זה מאחור ונבנה כעת חברה צודקת. אמן.
ראובן אברג׳יל היה צריך לקבל את פרס ישראל. לוחם צדק אמיתי ומנהיג עם חזון מעורר השראה. איש קטן במידותיו הפיזיות וענק בכל התחומים האחרים.