תחת כיבוש – מפת ההשתלטות על המוסדות הדמוקרטים ושומרי הסף

עוד מוסד שהתחיל להתדרדר ב-2018 עם מינוי של דניאל הרשקוביץ

זהו מוסד קריטי:
♦ נציבות שירות המדינה שולטת בדרכי המינוי והפיטורים, ובמנגנון המשמעת של כ-80 אלף עובדים בשירות הציבורי.
♦ נציב שירות המדינה הוא הקול המכריע בשורה של ועדות מינוי לתפקידים הבכירים והרגישים ביותר בשירות הציבורי.

״ג'ובים למקורבים, מינויים פוליטיים, חלקם בעלי עבר פלילי, ומסלולים עוקפים להכשרת מועמדים פסולים: כל אלה מאושרים בלי להערים קשיים על ידי נציב שירות המדינה, לצד גל עזיבות של אנשי מקצוע. עם סיום הקדנציה מותיר דניאל הרשקוביץ את השירות הציבורי בשפל חסר תקדים״ – יובל שדה, כלכליסט

ואז כשהרשקוביץ סיים את תפקידו נתניהו התעקש למנות את רואי כחלון, למרות התנגדות היועמ״שית לממלא מקום הנציב. זו השיטה של נתניהו – מינוי ממלא מקום שיהיה חייב לו. ובמקרה הזה נתניהו מתעקש לקבוע נוהל שיאפשר לו למנות נציב שירות מדינה פוליטי כרצונו — אף שממשלתו התחייבה בעבר לגבש נוהל מינוי שיבטיח עצמאות וא־פוליטיות של הנציב. זהו עוד נושא שמונח לפתחו של בג"ץ להכריע בעתירות שנועדו למנוע את הפיכת תפקיד הנציב לפוליטי.

אבל בעוד הראש כבר נפל, הנציבות עצמה נותנת פייט מרשים מאוד (ולכן נמצאת בקטגוריית תחת התקפה ולא תחת כיבוש). לדוגמא ההתנהלות בפרשת רואי כחלון: ״כמה מנהלים בכירים בנציבות אסרו על השתתפות בדיונים עם כחלון, ולא איפשרו לו להתחבר למערכות ההון האנושי של הנציבות. אלה מהלכים חסרי תקדים, והם היו שנויים במחלוקת בצמרת הנציבות״ – (מירב ארלוזורוב, 30.3.25, דה מארקר)

צה״ל שזוכה בכל הסקרים לאימון ציבורי גבוה בהרבה מזה של הקואליציה, נמצא תחת התקפות קשות של השלטון ונתניהו בראשו.

מאז ההדחה של יואב גלנט, שר הביטחון שניסה להגן על צה"ל מפני שיקולים פוליטיים, מרחף סימן שאלה מעל הצבא. לקואליציה יש אינטרס להשפיע על מדיניות צה"ל בשטחים, על סדרי עדיפויות בהקצאת כוחות ובעיקר, כמובן, על סוגיית הגיוס. גרירת הרגליים בגיוס חרדים, מינוי ישראל כ"ץ לשר הביטחון והפעילות של הקואליציה לחקיקת השתמטות לחרדים — מלמדים כי הצבא כבר הוכפף לשיקולי הישרדות פוליטית. המחיר כבד: פגיעה בא־פוליטיות של צה"ל מסוכנת לביטחון המדינה.

שב"כ מרכז עוצמה אדירה וחייב לפעול בממלכתיות. הניסיון של נתניהו להדיח את ראש שב"כ, רונן בר, בעיצומה של חקירת "קטאר־גייט" נגד יועצים מסביבת ראש הממשלה, מטילה צל כבד על עצמאות הארגון. בר הזהיר כי נתניהו דורש ממנו להפגין אמון אישי על חשבון אינטרס הציבור. הקרב על הארגון לא הוכרע.

תאגיד השידור הציבורי כאן הוקם במטרה להעניק שידור ציבורי בלתי תלוי, המשרת את כלל האוכלוסייה. מאז הקמתו, קואליציית נתניהו מנסה לשלוט בו. הממשלה מנסה למנות את אנשיה לגופי למועצת התאגיד. במקביל, הקואליציה מקדמת הצעות חוק פרטיות לשליטה פוליטית בתאגיד ובתקציבו. תחת איומים אלה, התאגיד מאבד את חופש הפעולה העיתונאי שלו.

אגף התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר אחראים על גיבוש התקציב ועל יישומו, ומהווים שומרי סף חשובים ביותר בכל הנוגע להקצאת משאבי המדינה. מאז תחילת כהונתה של הממשלה מתמודדים הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, והחשב הכללי, יהלי רוזנברג, עם לחצים כבדים מצד שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. מנכ"ל משרד האוצר שהשר עצמו מינה, שלומי הייזלר, היה אמור לשמש חיץ בין השר לראשי האגפים, אבל הוא התפטר בדצמבר האחרון — איתות ללחץ הפוליטי הכבד שמופעל על דרגי המקצוע במשרד.

בזירה הזאת הלחצים עצומים. לזכות פקידי האוצר נרשמו לעת עתה כמה הצלחות — למשל בלימת הסטה של מיליארדי שקלים לחינוך החרדי הלא מפוקח. אבל יש גם כישלונות, ואין לציבור יכולת אמיתית לעקוב אחר הפוליטיזציה של חלוקת הכספים.

מוסד היועץ המשפטי לממשלה הוא המעוז, בה"א הידיעה, בהגנה על שלטון החוק והדמוקרטיה. גלי בהרב־מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, נתונה למתקפות אישיות מצד שרי הממשלה ושלוחיהם. שר המשפטים, יריב לוין, כבר החל בהליך הדחה חסר תקדים נגדה. בהרב־מיארה התריעה עוד בקיץ כי הממשלה אינה מתנהלת בתהליכי עבודה מסודרים — כלומר, הממשלה ממדרת ועוקפת את שומרת הסף שלה. היועצת והמשנים שלה עדיין מצליחים למלא את התפקיד הקרדינלי שלהם, אבל לא ברור עד מתי תוכל היועצת להיאבק בלחצים או להגן על עצמאות המוסד נוכח המתקפות חסרות הרסן.

הממשלה בהובלת שר החינוך עושה מאמץ ניכר לשלוט במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). אין למועצה מנכ"ל קבוע. הקרב על המל"ג הוא חלק מהניסיון לחנוק את האקדמיה ולשלוט בה. לא מעט חוקרים ואנשי סגל פועלים נגד הנסיגה הדמוקרטית. לעומת זאת, ראשי המוסדות להשכלה גבוהה ממעטים להשתמש בכוחם המצרפי, בין אם מחשש לתקציבים ובין אם מתוך רצון לשמור על נייטרליות א־פוליטית. הקו הזה מתחיל להשתנות עכשיו, עם הודעת ראשי האוניברסיטאות כי ישבתו במחאה אם יפוטרו היועצת המשפטית לממשלה וראש שב"כ.

הגישה המהוססת עד כה עודדה ארגונים פופוליסטיים קיצוניים לפעול נגד מרצים שמביעים עמדות ביקורתיות. אחרי שנתיים של הפיכה משטרית, החופש האקדמי נמצא בסכנה מיידית, והמוסדות להשכלה גבוהה עוד לא התעלו לגודל האתגר.