חבורה קטנה של מפגינים בני 80+ וצעירים שכבר חצי שנה יושבים עם דגלים ושלטים בכניסה למושב אורות ומפגינים כל חמישי ומוצש.
הסיפור של הפגנת מושב אורות כפי שהגיע אלינו, ואנחנו מעלים כאן מילה במילה כדי שתתרגשו גם אתם וכדי תתעודדו בשעות קשות:
רוצה לספר לכם על חבורה קטנה של מפגינים בני 80+ וצעירים שכבר חצי שנה יושבים עם דגלים ושלטים בכניסה למושב אורות ומפגינים כל חמישי ומוצש.
אמא שלי בת ה-88 מארגנת את ההפגנה ולא מוותרת: "ברגע שהחלו לזרות שנאה ולקרוא לנו אויבים, עוד בממשלה לפני שנתיים ..הרמתי דגל לזכר ההורים שהגיעו והקימו מדינה. אני מפגינה כדי לשמור על הדמוקרטיה ולמנוע הרס ומלחמת אחים"
מידי פעם אנחנו סופגים קללות ואי נעימות אך ממשיכים להניף את הדגל עם גאווה, אמונה ותקווה
צבי מוסיף; "עליתי לארץ לחלוב פרות וליהנות מהשקט, אני חייב להילחם על המדינה הזו, זה קרב אמיתי וקשה וחייבים לנצח!!"
הנרי: "עליתי לארץ לפני 60 שנה, כדי לחיות בארץ חופשית ודמוקרטית לכן אני כאן."
רבקה דואגת לדור העתיד ולא מוותרת.
כולנו מרגישים את כוח היחד מתובל בתקווה אמיתית. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו עם דגל ולהפגין כול חמישי ומוצש בשעה 18.30 בכניסה לאורות.
דפנה