חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הפקרת הצפון כפי שהיא משתקפת מעדותו של דור כהן מעמוקה

הפקרת הצפון בתיאור  שובר לב של דור כהן מעמוקה. בעדינות הוא מספר איך התושבים שנארו מתארגנים לרכוש לבד ציוד כיבוי שריפות כי אין למי לפנות ואין מי שרואה אותם או מסייע ומסיים במילים שוברות לב:

״מדינה שיוצאת להתקפה, גם אם זה בעל כורחה, צריכה לבדוק את המסביב. אם כולם יעזבו פה, אף אחד לא יחזיק את זה. זה יהרס. זה הפחד הכי גדול.״ 

דור כהן, תושב עמוקה שרכש כבאית להלחם בעצמו בשריפות

אני צריך לשלם מכיסי כדי לקנות נגרר כיבוי להגן על הבית

ויש את הגרור שאני קניתי, שיתן עוד מענה, כי הייתה שריפה ענקית, איפה שנשרף ב-2006, והיה חסר לנו מים, ובערב לא עולים מטוסים. 

דור כהן:  יש פה בעיה. זאת אומרת, אם אני היום צריך לשלם מכיסי או מכל כיס פרטי אחר לקנות נגרר כיבוי בשביל להגן על הבית, זו בעיה. 

איל בן ראובן: למה אתה צריך לקנות? 

דור כהן: למה? כי ביקשתי ולא נותנים לנו. 

איל בן ראובן: מה ביקשתם? 

דור כהן: זה לא אני אישית, כקבוצה ביקשנו שתעמוד פה כבאית, וביקשנו מהמועצה שתעלה לנו לחץ מים, ואלה דברים של שנים, כי אנחנו גרים ביער שנים. זה לא בגלל החזית הצפונית רק. זה עכשיו בעיקר, אבל זה לא רק. זאת אומרת, מספיק שבין הזמנים, שכל הדתיים יוצאים לעשות פה מדורות, או בהילולה, נשרף פה היער. יש פה שריפות כל הזמן. זה שמדברים על זה זה סבבה. אבל אנחנו בעצם כל הזמן שומרים על הבית. לפני שלושה או ארבעה חודשים מכיסנו, כל אחד לפי החלקה שגובלת אליו, הוציא לדלל עצים אצל קק"ל. זה לא בסדר, אבל זה חייב לקרות. 

כשיש פה שריפה, נשרף מאות אלפי דונמים. היום זה בחוץ, מחרתיים זה בפנים, בתוך המושב. המושב, אתה יכול לראות, אני בדיוק במושב, הכול עצים. אם יש שריפת צמרות חלילה, אנחנו בגדול אכלנו אותה. ב-2006 הביאו לנו כבאית, גרור כיבוי, מאז לא החזרנו אותה. פשוט ככה. ועכשיו הביאו לנו גרור כיבוי, הוא אצלנו, הביאו לנו אותו מקק"ל. ויש את הגרור שאני קניתי, שיתן עוד מענה, כי הייתה שריפה ענקית, איפה שנשרף ב-2006, והיה חסר לנו מים, ובערב לא עולים מטוסים. 

עמוקה לא מפונה. אבל מתוך הרבה משפחות, התפנו פה עצמאית שש משפחות לפנות, שזה יותר מ-10%. וחבל, אנחנו צריכים לשמור פה. אנחנו צריכים לשבת פה.

עוד על וועדת החקירה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן