תפריט
– הפנים שמאחורי המאבק –
שם: קורין הראל
גיל: 43
מקום מגורים: חיפה
מצב משפחתי: נשואה + 4
עיסוק מקצועי: מנהלת פרויקט
מראיין: גבע קרא עוז
תמיד התנגדנו לגזענים וקיצוניים – אבל הם היו בשוליים ואמרנו לעצמנו שזה קומץ.
תמיד התנגדנו להדתה ברחוב ובמערכת החינוך, אבל עצמנו עיניים כשראינו את ספרי הלימוד שלהילדים או כשנתקלנו בהדתה בבתי הספר.
תמיד התנגדנו לעובדה שאין שוויון בנטל וחרדים לא מתגייסים – כי ככה זה.
תמיד התנגדנו לעובדה שהמיסים שלנו ממנים תלמידי ישיבות והתנחלויות של 5 בתים על הר במקום ללכת להשכלה, לתנאים סוציאליים של בעלי מוגבלות או חד הוריות.
תמיד התנגדנו למינוי מקורבים אבל אמרנו שככה זה והצלחנו להסתכל על עובדי הציבור שכן באים לעבוד למען הציבור.
תמיד התנגדתי לשחיתות ולעובדי ציבור עבריינים – כי נראה לי שאם אתה במשרה ציבורית, כדאי שתשמש דוגמה. בממשלה הזו יש ייצוג יתר לעבריינים מורשעים או בדרך לשם…
אבל המהפכה המשפטית שמה את כל הדברים על השולחן ואמרה לנו הציבור: אנחנו לא באנו לעבוד בשבילכם. אנחנו לא באנו לעשות עבודה מקצועית. ממשלה שהתחילה את דרכה בביטול המס על כלים חד פעמיים (כאילו כדור הארץ שייך רק לשמאלנים) וביטול המס על משקאות מתוקים (כי חרדים לא חולים בסוכרת).
ממשלה ששכחה שזה שאתה ח"כ או שר לא אומר שאתה מבין בתחום – וכדאי להקשיב לבעלי מקצוע.
ממשלה שאפילו ברמה הייצוגית – של לדבר בנימוס הם לא מצליחים לייצג אותנו. אני יכולה להמשיך עוד הרבה. אבל זה מרגיש שלאף אחד לא איכפת ".
"ממש בהתחלה. יצאנו להפגין. והכל היה נראה קורס. כל מה שאי פעם לימדו אותנו עמד למבחן. ואתה רואה את הילדים שלך איתך בהפגנה. נהנים מהחופש לצפצף בלי שאומרים להם להפסיק. ומה שחשבתי זה איך הצלחנו לקלקל להם את העתיד?"
