שיטת לוין: מה שלא אוהבים סוגרים, משבשים, מסכלים | עו״ד נגה רובינשטיין
לוין לא רוצה את החוק. לא רוצה בית משפט. לא רוצה.
לוין, רצה לשנות את החוק. לא הצליח. רצה לשנות את נוהג הסניוריטי. פעל להתמודדות של מועמד משלו, אבל כשל מלגייס לו רוב. עכשיו כשיש לו דד ליין לוין הודיע שזו מלחמה.
עו״ד נגה רובינשטיין, משרד KRB, הגלימות השחורות.
מה לוין עושה?
בבסיס העניין עומדת התפיסה של הקואליציה ושל יריב לוין לפיה מה שלא אוהבים סוגרים, משבשים, מסכלים. יועצים משפטיים. סיירת מנכ"ל. נציב שירות המדינה. אגף תקציבים. משפחות חטופים.
התוכנית של לוין מתחילת 2023 היתה לתת לקואליציה רוב פוליטי בוועדה לבחירת שופטים כך שהיא תוכל למנות שופטים בהתאם לרצונה. מכאן התחילה ההתנגדות הציבורית.
לוין חסם מינויים באופן כללי. לא רק לבית המשפט העליון.
לוין לא הצליח לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים והוא נותר על כנו.
על אף שהממשלה היא שהחליטה שלא להמשיך עם תיקון החקיקה לשינוי הרכב הוועדה, לוין החליט שהוא לא יאפשר לוועדה בהרכבה הקיים להתכנס ולמנות שופטים למערכת השפיטה על ערכאותיה השונות. כלומר, לוין חסם מינויים באופן כללי. לא רק לבית המשפט העליון.
במהלך השנתיים האחרונות פרשו שופטים מהמערכת. רוב התקנים לא אוישו. מערכת בתי המשפט נכנסה ל-2023 ממילא בחסר כוח אדם. החסר גדל כמובן כשהוועדה לא מתפקדת ולא ממנה שופטים.
באוקטובר 2023 חיות וברון פרשו מהעליון. בינתיים גם פוגלמן פרש. ההרכב בעליון ירד מ – 15 שופטים ל – 12 שופטים ועדיין לא מונה מחליף קבוע לנשיאה. לצורך בחירת נשיא חדש לעליון מספיק רוב רגיל. בשביל שופטים חדשים לעליון צריך 7 מתוך 9.
בהשוואה למדינות אירופיות, ישראל מצויה בתת־תקינה ביחס מספר השופטים לתושבים. המשמעות היא עינוי דין והתמשכות הליכים גם בפלילי, גם באזרחי וגם במינהלי.
במהלך השנתיים האחרונות פרשו שופטים מהמערכת. רוב התקנים לא אוישו. מערכת בתי המשפט נכנסה ל-2023 בחסר כוח אדם. באוקטובר 2023 חיות וברון פרשו מהעליון. בינתיים גם פוגלמן פרש. ההרכב בעליון ירד מ – 15 שופטים ל – 12 שופטים ועדיין לא מונה מחליף קבוע לנשיאה
דמוקרטיה? כשנוח.
לאחר פרוץ המלחמה ובהמשך לעתירה, לוין לא מנע את כינוס הוועדה לצורך מינוי (חלקי) של שופטים לשלום ולמחוזי אבל סירב לאפשר לוועדה לפעול למינוי שופטים ונשיא לעליון ולמחוזי בירושלים (מה שמגדיל כמובן את העומס על הרכב השופטים במשפטו של נתניהו).
לאחר שנסיונותיו לשינוי כשלו, בשלב הזה לוין הודיע שהוא יאפשר מינויים "בהסכמה רחבה". כלומר, בשונה מהמנגנון הקבוע היום בחוק שאותו לוין לא הצליח לשנות, לוין רוצה "פה אחד" מה שלא קרה וכך יקרה. כך לא בוחרים שופטים.
לשר המשפטים יש אפשרות לקבוע מתי לכנס את הוועדה, אבל אין לו סמכות לא לכנס אותה כי הוא לא אוהב את ההרכב שלה.
בדיון בעתירה, בית המשפט חזר על המובן מאליו בחקיקה הקיימת: לוין הוא יו"ר הוועדה אבל אין לו זכות ווטו. בית המשפט אמר ללוין בספטמבר, 2024: תקיים את ההצבעה לבחירת נשיא. אל תשתק את המערכת.
אגב, שימו לב שהסניוריטי הוא הנוהג שלוין רצה מאוד לבטל ולקיים "הליך בחירות" למינוי נשיא בית המשפט העליון. אף אחד לא מונע ממנו להעלות להצבעה מינוי נשיא לבית המשפט העליון, בניגוד לנוהג.
אבל ללוין אין רוב בוועדה. לוין מסרב להעלות את מועמדותו של עמית להצבעה מול מועמדויות אחרות כי לעמית יש רוב. דמוקרטיה? כשנוח.
החלטת בג"צ אינה החלטה חדשה אלא קביעה של דד ליין (ה–16.1) להחלטה העקרונית שהתקבלה כבר בספטמבר. ההחלטה של העליון אינה פרשנות כזו או אחרת או שאלה אידיאולוגית. היא החוק. ומכאן המשבר החוקתי
בדיון האחרון בנושא, בג״ץ אמר ללוין שהוא לא מעוניין להוציא צו על מנת לחייב את לוין למלא את הוראות חוק ושאל את בא כוחו של לוין כמה זמן הוא צריך על מנת להביא את המינוי להצבעה. הנציג של לוין לא הסכים לתת תשובה. השופטים נתנו לו יותר מחודש.
כלומר החלטת בג"צ אינה החלטה חדשה אלא קביעה של דד ליין (ה – 16.1) להחלטה העקרונית שהתקבלה כבר בספטמבר.
אבל לוין לא רוצה את החוק. לא רוצה בית משפט. לא רוצה.
לוין, רצה לשנות את החוק. לא הצליח. רצה לשנות את נוהג הסניוריטי. פעל להתמודדות של מועמד משלו, אבל כשל מלגייס לו רוב.
עכשיו כשיש לו דד ליין לוין הודיע שזו מלחמה. ההחלטה של העליון היא המובנת מאליה. זו לא פרשנות כזו או אחרת או שאלה אידיאולוגית. החוק ברור. ומכאן המשבר החוקתי.