כולם זוכרים שבגין אמר: "יש שופטים בירושלים" ואני רוצה לצטט עוד משפט, פחות מוכר מרשימותיו: "למדנו כי רוב פרלמנטרי יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם על כן חייב העם – אם הוא בוחר בחירות – לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט!"
זו בדיוק הסיבה שבגללה אתם כאן וזו בדיוק הסיבה שבגללה אני באתי לכאן הערב.
לטקסט המלא של לימור לבנת בהפגנה בקפלן 4.3.23 מייד מתחת לוידיאו ↓
שלום לכל האנרכיסטים, שלום לכל הטרוריסטים, שלום לכם פטריוטים, עם ישראל.
אני רוצה לפנות מכאן לבנימין נתניהו ולראש הממשלה האמיתי יריב לוין ולומר לכם בשם כל הקהל היקר הזה אנחנו לא מ-פ-ח-ד-ו-ת! אנחנו לא מ-פ-ח-דים!
לפני 51 שנים, כחמש שנים לפני המהפך, הצטרפתי כסטודנטית לתנועת החרות על פנקס החבר שלי, יש לי אותו כאן…
שעליו חתום מנחם בגין כתוב, ואני מצטטת: "שליחות התנועה ועקרונותיה" ושם, לצד עקרון "שלמות המולדת" כתוב גם: "חרות היחיד, צדק חברתי ועליונות המשפט!"
השקפת עולמו של בגין הייתה חיזוק הרשות השופטת כרשות עצמאית ועליונה על שאר הרשויות, כדי שתאפשר הגנה על זכויות המיעוט והפרט.
תנועת החרות שהפכה לליכוד בהנהגת מנחם בגין ואחריו יצחק שמיר, הייתה תנועה לאומית ליברלית. ימין ממלכתי ליברלי.
כולם זוכרים שבגין אמר: "יש שופטים בירושלים" ואני רוצה לצטט עוד משפט, פחות מוכר מרשימותיו:
"למדנו כי רוב פרלמנטרי יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם על כן חייב העם – אם הוא בוחר בחירות – לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט!"
זו בדיוק הסיבה שבגללה אתם כאן וזו בדיוק הסיבה שבגללה אני באתי לכאן הערב.
כי דמוקרטיה זה לא רק בחירות. דמוקרטיה זה חופש העיסוק וחופש הביטוי. דמוקרטיה זה חרות האדם וזכויות הפרט כולל הלהט"ב. דמוקרטיה זה חופש העיתונות וחופש התאגיד להמשיך ולשדר.
דמוקרטיה היא שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות לכול – גם לנשים!! עשרות שנים פעלנו, לחמנו, נאבקנו והצלחנו לקדם את מעמדן של הנשים בחברה הישראלית, עוד רבה המלאכה. אני פעלתי לשם כך לאורך כל שנות פעילותי הפוליטית ועכשיו – עכשיו סכנה גדולה אורבת לכל ההישגים הללו. ודמוקרטיה היא לא עריצות הרוב!
על זה גדלנו.
כן. גם ביבי. גם ביבי.
שנינו גדלנו בדיוק באותה ערוגה!
אחי ואחיותי במחנה הימין הממלכתי ליברלי, אתם שגדלתם כמוני ומאמינים כמוני באותם ערכים אך עדיין לא בטוחים, ומתלבטים, אני פונה אליכם: נשמע לכם הגיוני שהפוליטיקאים ימנו שופטים? שנסכים לחוק היועמ"שים לפיו כל שר ימנה למשרדו יועץ משפטי מהבית, אולי ממרכז הליכוד, חבר, קרוב משפחה?
אתם מסכימים שיחוקקו חוקים פרסונאליים? חוק דרעי 2? אולי 3? חוק התרומות? שנאיין את בית המשפט ע"י פיסקת התגברות בלתי מאוזנת?
נכון, צריך לתקן, לבצע רפורמות.
אבל זו לא רפורמה! זו הפיכה משטרית. עם די 9. בבליץ! תוסיפו תקנים לשופטים, תקצרו את סבל האזרחים, את אורך החקירות והמשפטים הנמשכים שנים, זה בלתי נסבל.
אני קוראת גם לשרים ולחברי כנסת בליכוד:
ליואב גלנט
לניר ברקת
ליולי אדלשטיין
לאבי דיכטר
לאלי כהן
לישראל כץ
לאופיר אקוניס
לחיים כץ
לגילה גמליאל
לדויד ביטן
ולאחרים – איפה אתם?! ///
הרי אתם שומעים. הרי אתם רואים. הרי אתם יודעים ומבינים לאן כל זה מוביל. מה לא ברור? עיצרו. דברו. למה אתם שותקים? זה הדבר הדחוף ביותר? איפה מה שהבטחתם לאזרחי ישראל? הטיפול בנושא האיראני, הדאגה לביטחון, להורדת יוקר המחיה ולמשבר הדיור.
ב-2015 פרשתי מהחיים הפוליטיים. כבר אז החל נתניהו לאבד את הדרך. בפברואר לפני שנתיים, נשברתי. זה היה כשנתניהו החליט לחתום על הסכם עודפים עם הכהניסט ההומופוב המורשע איתמר בן-גביר ולהכניס אותו לקואליציה שלו. כתבתי מאמר תחת הכותרת "זהו שיר פרידה" ובכאב לב גדול פרשתי מהליכוד.
מאז, הם מנסים לתייג אותי כשמאלנית ובוגדת, קוראים לי בשמות גנאי, מגדפים ומקללים אותי ברשתות. אבל אני נולדתי בימין. אני נשארתי בימין. אין לי ולא תהיה לי לעולם אידאולוגיה אחרת, ולא חשוב לי בכלל איך יכנו אותי.
ועכשיו אתם. "מתנגדי חיסונים" אמרו עליכם, מתנגדי הגז, פריבילגים. בטח כל אחת ואחד כאן גדלו ברחביה. ובטח יש לכם בחשבון הבנק עשרות מיליונים… ורולקסים, ומרצדסים.
ואז קראו לכם אנרכיסטים, ולקינוח צייץ אתמול יורש העצר החצוף: "לא אנרכיסטים-טרוריסטים".
אתם אנרכיסטים? אתם טרוריסטים? לא!!! אתם פ ט ר י ו ט י ם ! אוהבי המדינה! יתכן שיש בינינו מחלוקות, כי אני רואה פה את כל עם ישראל – שמאלנים. ימנים. נשים. גברים. להט"בים. דתיים. חילוניים. כ-ו-ל-ם! אנשים מודאגים שיוצאים מהבית ובאים למחות. אתם מניפי דגלי ישראל, הניפו אותם!!
הדבר אינו בידינו. הוא בידי הממשלה הזאת שדוהרת ללא מעצורים. מישהו בממשלה הזו צריך לעצור את הקטר הדוהר הזה ולחשב מסלול מחדש, אחרת נגיע למשבר חוקתי או גרוע מזה. זוהי שעה קשה, וזה כמעט הרגע האחרון לעצור את החקיקה ולהגיע בכל זאת להידברות למען אחדות העם.
אך אל ייאוש!
תמיד אחרי הלילה, מגיע הבוקר
ובמאבק הזה – הדמוקרטיה תנצח
אנחנו ננצח
שבוע טוב
תגובה אחת
כל הכבוד השרה לשעבר לימור, על נאום אמיץ ורהוט אשר מוכיח שלמרות ההבדל בהשקפות העולם המדיניות, יש הרבה מהמשותף לימין ולשמאל הליברליים, לאנשים אשר חשוב להם לחיות במדינה מתוקנת חוקתית. יש לנו על מה להלחם יחד.