תפריט
הסיפור המרכזי פה היום, אינו קשור למי שנמצא על הבמה הזו. העניין היום אינו הנשיא, שר ההגנה, אני, צ'רלס קווינטון הרמטכ"ל הנכנס, אנחנו לא הסיפור.
הסיפור פה הוא משהו גדול יותר מכולנו – הדמוקרטיה שלנו, הרפובליקה שלנו, הדגלים שמוצבים מאחורי. הרעיונות והערכים מהם מורכב הניסוי המופלא הזה של החירות.
ערכים ורעיונות אלו כלולים בחוקה של ארה"ב, שמהווה את כוכב הצפון המוסרי, לכל אחד מאיתנו, שיש לו את הזכות לעטות את המדים של מדינתנו.
המסמך הזה (החוקה), הוא הרעיון האמריקאי, המסמך הזה, נותן משמעות לשירות שלנו. המסמך הזה נותן משמעות לחיינו.
על המסמך הזה, כולנו, עוטי המדים, נשבענו לשמור ולהגן מפני כל אויב, חיצוני ופנימי.
כך היה לאורך דורות.
ואנו, עוטי המדים, מוכנים למות למען העברת מסמך זה לדור הבא. ולכן המסמך הזה, הוא שנותן משמעות אולטימטיבית למותנו.
המוטו של מדינתנו הינו: [לטינית] "E pluribus unum".
—
"מתוך רבים, אחד".
—
אנו אומה אחת, בחסות האל, בלתי ניתנת לחלוקה, עם חירות לכל.
המוטו של הצבא שלנו, כבר למעלה מ-200 שנה, מאז ה-14.6.1775, כשנוסד על ידי פלוגה של רובאים בפנסילבניה, הינו: "על זה אנו נגן".
"זה" – הכוונה לחוקה, החוקה של ארה"ב. אנו, אנשי ארצות הברית, כדי ליצור איחוד מושלם יותר, נגן על חירות המדינה.
אתם רואים,אנו, עוטי המדים, אנו ייחודיים. אנו ייחודיים מבין חילות העולם. אנו ייחודיים מבין צבאות העולם.
איננו נשבעים אמונים למדינה. איננו נשבעים אמונים לשבט. איננו נשבעים אמונים לדת. איננו נשבעים אמונים למלך, או למלכה, או לרודן, או לדיקטטור. ואיננו נשבעים אמונים לדיקטטור בניסיון התהוות. איננו נשבעים אמונים לאדם. אנו נשבעים אמונים לחוקה.
אנו נשבעים אמונים לרעיון שהוא ארה"ב, ואנחנו מוכנים למות כדי להגן עליו.
"אנחנו לא נשבעים לדת. אנחנו לא נשבעים למלך או למלכה או לרודן או לדיקטטור וגם לא לוואנבי-דיקטטור. אנחנו לא נשבעים לאדם אחד. אנחנו נשבעים לחוקה ואנחנו מוכנים למות כדי להגן על המסמך הזה". רמטכ״ל צבאות ארה״ב, הגנרל מיילי, בנאום פרישה תקיף וחסר עכבות, כולל מבט לעתיד ורמיזה עבה לטראמפ pic.twitter.com/kr7kGYeg5U
— רועי ברק (@ronenbergen) September 30, 2023
כל חייל, מלח, טייס, נחת, איש חיל החלל, ושומר חופים, כל אחד מאיתנו מתחייב בחייו לשמור ולהגן על המסמך הזה. ללא התחשבות במחיר אישי, ולא קל להרתיע אותנו.
מעל 1.1 מיליון עוטי מדים הקריבו את ההקרבה העילאית, ביניהם 400,000 אשר נחים על משכבם בשלום עולמים
בבית העלמין הלאומי של ארלינגטון.
אלו אשר הקריבו את עצמם על מזבח החירות במהלך 2.5 מאות שנותיה האחרונות של המדינה, לא עשו זאת לשווא.
מיליוני הפצועים במלחמות עמנו, לא הקריבו גפיים ודמם לא נשפך כדי שניסוי הדמוקרטיה המופלא הזה יעלם מן העולם, לא.
אנחנו, צבא ארה"ב, נהיה תמיד נאמנים ומחויבים לאלו שבאו לפנינו.
לעולם, בשום פנים ואופן, לא נפנה עורף לחובתנו.
תומאס פיין כתב בחוברתו "המשבר האמריקאי":
"אלו זמנים בהם נבחנת נפשו של האדם.
חייל הקיץ (איכרים שעזבו את שדה הקרב לעבוד את אדמתם), ופטריוט השמש (הצטרפו ללחימה רק בזמני ניצחון), במשבר הזה ייעלמו משירות מדינתם. אך למי שעומד לצידה כעת, מגיעה הכרת תודה ואהדה מגבר ואישה. את העריצות, כמו גם את הגהינום, לא מכניעים בקלות."
מימינו הקדומים ביותר, עוד לפני שהפכנו לאומה, הצבא שלנו עמד שם, על החומה, בפרצות.
הם חוו את המלחמה על בשרם, ועמדו על המשמר להגנה על החירות
של כלל אזרחי ארה"ב.
כולנו חותמים על צ'ק פתוח לפקודת המדינה בכדי לשמור על חירותנו.
דמינו שנשפך, הינו התשלום תמורת חופש הדיבור, הדם שלנו הוא התשלום על הזכות להתאסף, הזכות להליך משפטי הוגן, עיתונות חופשית, הזכות להצביע בבחירות, וכל שאר הזכויות והפריבילגיות שניתנות לאזרחי ארה"ב.
זהו דמם של הנופלים, ודמם של הפצועים מקרבינו, אשר מקיים את חירותנו. עלינו לקבל השראה מהם תמיד.
אל לנו לשכוח אותם לעולם ועלינו תמיד לכבד אותם.
מסיבה זו דודו של אבי נלחם ונפצע במתקפת מז-ארגון ב-1918.
מסיבה זו דודו השני נלחם ונפצע במערכת גליפולי ב-1916.
מסיבה זו דודי, אחיו של אבי, היה בנורמנדי, בזמן שאחיו של אימי היה בפיליפינים.
זו הסיבה שעוד אחד מדודי נלחם בקוריאה, ובני דודי לחמו בווייטנאם.
מסיבה זו אימי טיפלה באלו ששבו מהאזור הפסיפי. וזו הסיבה שאבי לחם בקרב איוו ג'ימה.
כדי שאנחנו, האנשים, במטרה ליצור איחוד מושלם יותר, נוכל להנות מפירות החיים, החירות והרדיפה אחר האושר.
אנו, אנשי ארצות הברית, אנו, צבא ארה"ב, חייבים לעולם לא להפנות את עורפינו לעברם של אלו שבאו לפנינו.
ואנו לעולם לא נפנה את עורפינו אל החוק, שהיא כוכב הצפון שלנו, שהיא מי שאנחנו – וזו הסיבה למענה אנו נלחמים.
תודה לכם. ושיברך אלוהים את הצבא שלנו, ושיברך אלוהים את ארצות הברית.
תגובה אחת
את האמרות:
God save the queen ו-
In God we trust
צריך להבין בפרספקטיבה של זמן כשהם נאמרו, כדי להבין את המשמעות המקורים שלהם.
….. לא מדובר פה בסגידה לדת או למיסטיקה ……
בעברית אמרו פעם במשמעות קרובה:
"לא לשים את הרב מעל או שווה לאלוהים"