תפריט
המעבר ליד שורת בני המשפחות השכולות היה מצמרר במיוחד במוצאי שבת האחרונה בקפלן. אור-לי ברלב נתנה מיקרופון לסיפוריהם והתוצאה היא 13 מונולוגים קורעי לב. הקשיבו להם:
״אחי הגדול רון נהרג ב1984 במלחמת לבנון הראשונה, בן דודי רונן נהרג ב98 במוצב כרכום רגע לפני שצה״ל יצא מלבנון לגמרי, ומאז אנחנו חיים את השכול והמחאה הזו גרמה לנו לצאת מהארון כי אף פעם לא אמרנו אנחנו משפחת השכול.
אני שמח שמאי גולן לא תגיע לבית הקברות. זה מוריד קצת מהלחץ…״
| שי ורדי אחיו של רון ורדי ז״ל |
״אחרי שנה שלמה שכינו אותנו בוגדים ונפולת של נמושות ופריווילגים ושלחו אותנו לעזאזל, אנחנו לא חושבים שזה נכון שפוליטיקאים יבואו לבתי העלמין ביום הזכרון וידברו על אחדות. אנחנו במיוחד חוששים שזה יוביל לעימותים בין משפחות בתוך בית הקברות וזה משהו שאנחנו לא רוצים לראות״
| פרופ׳ אבינועם שירן אביו של דניאל שירן ז״ל |
״אני אחותו של יהורז כשר, טנקיסט, מ״פ ב-460, אהוב ליבי.
לפני חודש וחצי הבנתי שאנחנו לקראת אסון כבד. האמוציות שהתעוררו במדינה הזו… הנאצות הבלתי נסבלות למילואימניקים ולטייסים… ואני רוצה להגיד שכל ההבדל בינינו לבין המילואימניקים זה שהאחים שלנו כבר מתו. כלומר זה אנחנו. כל מי שמקלל ומגדף, מקלל אותי בתוך הלב בתוך החור שלי בלב…״
| שירית כשר אחותו של יהורז כשר ז״ל |
״שי נהרג במלחמת יום כיפור כשהיה בן עשרים ואחת וחצי. אני מאמינה שאם הוא היה חי (לאסונו ולאסוננו הוא לא חי) הוא היה משתתף כאן במחאה ובמאבק הזה.
אין שום קשר לשום שר בממשלה עם הכאב הזה שלנו. מה למאיר פורוש שמגיע לחורפייש ולכאב של החיילים הדרוזים? מה לגלית דיסטל עם הכאב של המשפחות בנס ציונה? מה לבן גביר שלא הגן יום אחד על המדינה עם הכאב של המשפחות בבאר שבע?״
| יונת יבזורי, אחותו של שי שחם שנהרג במלחמת יום כיפור |
״אני פה בשביל המחאה השקטה שלי שמתחברת למחאה של כולם. נורא קשה לחיות בארץ. זה מדרון מאוד חלקלק שבו אנחנו נמצאים עכשיו. ״
| מירי פינצ׳וק בתו של מנחם כ״ץ בעל עיטור העוז, נפל במלחמת יום כיפור |
״יותר ממחצית חייהם הורי חיו בתור הורים שכולים ומעולם לא שמעתי מהם מילה רעה על המדינה. באמת. אני חושבת אם הם היו חיים היום לראות מה קורה… ״
| שרל׳ה, אחותו של דובי וילנסקי שנהרג בששת הימים |
״אני חושבת שזו לא הארץ למענה הוא נהרג.. הוא נהרג בשביל מדינה שיש לה עקרונות של שיוויון ושל דמוקרטיה. לא נהרג בשביל הממלכה. לא נהרג בשביל דיקטטורה. לא נהרג בשביל שחיתות ״
| נעמה, בתו של יצחק גרוסמן שנהרג במלחמת ההתשה |
״אני היום בתחושה מאוד קשה שזה היה לשווא. זו לא המדינה שהוא נהרג בשבילה. זו היתה מדינה אחרת. הם נלחמו בשביל ערכים אחרים… ואני פשוט מתפללת שלא יגיעו פוליטיקאים לבתי הקברות. זו בקשתי. לא היה לי יום זכרון כזה מעולם.״
| אורית נוביק, בתו של יקותיאל נוביק שנהרג בעמק דותן בששת הימים |
״אני בן 70 והאח שלי בן 26. הוא האח שלי הגדול. טייס פנטום. הוא חינך אותי מהתחלה כשהייתי ילד קטנצ׳יק, כל מה שקשור בערכים ובדמוקרטיה. עכשיו מגילת העצמאות תלויה בבית כל הזמן. מעל המיטה..״
| ראובן אלי, אחיו של גדעון אלי שהיה טייס פנטום ונהרג באימון |
״אני יודעת מה הוא היה אומר – שלא לזה פיללנו, שלא לזה נלחמנו ובטח שלא יבואו משתמטים למיניהם וירקדו על הדם. אני גם לא אלך לבית קברות. אני אלך למצבה של החטיבה שלו. אני באה הנה בכל שבוע״
| לאה פראוור, אחותו של מרדכי קראי שנפצע בששת הימים ונפטר ב1972|
״אני בן שכול כבר 50 שנה וזו השנה הכי קשה. מצד אחד אנחנו מאוד מתרגשים שהמדינה יצאה לרחובות בשביל לשמור על הדברים שבשבילם האבות שלנו והחברים שלנו נלחמו, מצד שני אנחנו מאוד מוטרדים ממה שיהיה ביום שני. מאוד מוטרדים. אי אפשר יהיה להשאיר את זה מחוץ לבתי הקברות שזה תמיד היה מקום שכולם מחוברים בו. אנחנו מאוד מודאגים״
| פרופ׳ איתי פסח, בנו של דן פסח, סמג״ד 82 שנהרג במלחמת יום הכיפורים |
״השנה זה מטורף. אני לא ישן בלילה כבר כמה לילות. מה עושים. כן באים, לא באים?
אני לא מבין את הפוליטיקאים, כל השנה שידברו על אחדות שידברו על סולידריות. שלא יקללו. בסדר פוליטיקה, אנחנו לא תמימים, אבל יש גבולות! ואז ביום הזכרון הכל יעבור בשקט ושלום. פה הפכו את היוצרות – מקללים אנרכיסטים בוגדים כל מה שצריך, כל החודשים האחרונים, ואז אומרים ביום הזיכרון תתנהגו כמו ילדים טובים… וזה מאוד מקומם. אני רק מתפלל שהכל יעבור בשלום״
| עוזי צוובנר, אחיו של יהונתן צוובנר במלחמת יום הכיפורים |
