שהידיזציה של קרבנות השבעה באוקטובר // בר שם אור

מה שאריה דרעי עושה, ומה שעושים כל חברי קואליציה או פרשנים שמכנים את טבח השבעה באוקטובר ״נס שהציל את עם ישראל״, זה לא רק שהידיזציה של הקורבנות הרבים שנרצחו ביום הארור הזה.

יש כאן ניסיון אמיתי למחוק חמש עשרה שנה של מחדל מתמשך באמצעות שיח פולחני ופסבדו דתי שבו אין אחריות, אחריותיות וחשיבה רציונלית. לצבוע את המציאות באופן מיסטי כדי להסביר למה בעצם הטבח, וההכרה הסופית בנביא, זו הגאולה של כולנו.

הפיכת הטבח לאירוע שמימי שנגזר עלינו

הטבח מזווית הראיה הזאת הוא כאמור אירוע שמימי שנגזר עלינו, ולא פועל יוצא של הנהגה מנוונת שבמשך שנים העדיפה לחזק את הפרוקסי האירני ולצפות באיראן עצמה מתעצמת ולא לעשות דבר

מה שאריה דרעי עושה, ומה שעושים כל חברי קואליציה או פרשנים שמכנים את טבח השבעה באוקטובר ״נס שהציל את עם ישראל״, זה לא רק שהידיזציה של הקורבנות הרבים שנרצחו ביום הארור הזה.

הדבר היותר משמעותי כנגזרת של זה, הוא שבתוך הפריזמה הזאת, טבח השבעה באוקטובר לא רק שהציל את עם ישראל אלא בעצם היה ״חייב לקרות״ כמעין גזירה משמים. כי רק כך ניצלה המדינה. לקחו כאן את המונח ״אחריותיות״ (accountability) שהפך מתחילת המלחמה לפני למעלה משש מאות ימים לאות מתה, וקברו אותו באופן מוחלט.

הטבח מזווית הראיה הזאת הוא כאמור אירוע שמימי שנגזר עלינו, ולא פועל יוצא של הנהגה מנוונת שבמשך שנים העדיפה לחזק את הפרוקסי האירני ולצפות באיראן עצמה מתעצמת ולא לעשות דבר.

גם הקורבנות הרבים שנרצחו במהלך השנים מ״טפטופי טילים״ וכתוצאה ממדיניות ההכלה הישראלית הופכים לחסרי חשיבות. היות והטבח היה אירוע חד פעמי שלא קשור לתהליכים אחרים לבד מן התערבות מלמעלה, אין משמעות לכל מה שהתרחש עלינו לפני כן. מדובר אם כן באירוע שדומה לרעידת אדמה. פתאומי, אסוני, חסר מורכבות והקשר. אולם בהתאם לכל תפיסה מהסוג הזה היא מגלמת בתוכה גם פרדוקס. כי רק אחד תמיד צפה את האירוע בעוד שהאחרים היו עיוורים. אין נביא בעירו.

להעניק לנתניהו תפקיד מיתי של נביא מקראי

התפיסה הזאת מתאימה כמו כפפה ליד לקמפיין הסגידה הפולחני שכבר שנים מסתובב בקרב השופרות שמשווה את נתניהו למשיח.

מדוע? משום שאם מבטלים חמש עשרה שנה של אוזלת יד, מהלכים אסטרטגיים כושלים, ואחריות אישית לחיזוק ארגוני הטרור, אפשר לתאר את נתניהו כמי שנבחר על ידי השגחה עליונה כדי להציל את העם אחרי אירוע קוסמי בסדר גודל תנכ״י כמו טבח השבעה באוקטובר.

הוא היה שם בזמן הנכון ובמקום הנכון כדי להציל את העם אחרי שנגזר עליו הטבח.
הטלית, התפילין, הפתקים בכותל, השיח הדתי של נתניהו בימים אלה הוא יותר מקמפיין פוליטי שנועד להמונים. המטרה שלו היא להעניק לנתניהו תפקיד מיתי, של נביא מקראי שזוכה להכרה סוף סוף, ונועד להראות שהנס האמיתי הוא לאו דווקא הטבח שעורר את העם אלא העובדה שהוא היה שם כדי להציל את העם בזמן השואה שהתרגשה עליו.

הנס האמיתי הוא לאו דווקא הטבח שעורר את העם אלא העובדה שנתניהו היה שם כדי להציל את העם בזמן השואה שהתרגשה עליו.

יש כאן ניסיון אמיתי למחוק חמש עשרה שנה של מחדל מתמשך באמצעות שיח פולחני ופסבדו דתי שבו אין אחריות, אחריותיות וחשיבה רציונלית. להפיל אשמה על ראש השב״כ, היועמ״שית, בג״ץ זה לא מספיק. צריך גם לצבוע את המציאות באופן מיסטי כדי להסביר למה בעצם הטבח, וההכרה הסופית בנביא, זו הגאולה של כולנו.
כל משפט שאומר שכולנו ״עצמנו עיניים״ אבל רק אדם אחד היה עם עינים פקוחות מתחבר לתפיסה הזאת. כל הנחה שמסבירה שכולם טעו ורק אדם אחד תמיד צדק. אין נביא בעירו, עד שיום אחד הנביא הנרמס, הנלעג והמוחרם גרם לכולנו לראות ואנחנו מכירים בכישוריו המופלאים.
הכל שקרים אבל כאלה שנועדו להסביר שכולנו הקרבנו קורבן אדיר כתוצאה מהעיוורון שלנו אבל רק כדי להיוושע על ידי המשיח. כולנו אשמים חוץ ממי שאשם באמת. בגלל זה בימים אלה גם רואים איך שיח השנאה נגד התקשורת מתחזק פלאים. אותה תקשורת שסיקרה שנים את המחדלים, את זעקות הקיבוצים, את נורות באזהרה. הכל נמחק.
כולם התעלמו ורק הנביא הבין וידע הכל. זו לא רק סגידה עיוורת. זה שיא מלאכתה של תעשיית שקרים, עבודת אלילים וסטירה מצלצלת למשפחות הקורבנות והחטופים.

כל הנחה שמסבירה שכולם טעו ורק אדם אחד תמיד צדק. אין נביא בעירו, עד שיום אחד הנביא הנרמס, הנלעג והמוחרם גרם לכולנו לראות ואנחנו מכירים בכישוריו המופלאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן