״גם הבוקר הלכתי לשבת כחטוף בצומת״ – ניר כפתורי
גם הבוקר הלכתי לשבת כחטוף בצומת. הפעם לבד. הייתה חצי דקה של מבוכה. קשרתי את עיניי והתיישבתי על הכיסא עם ידיים מאחורי הגב בתוך רצועה שחורה. ישבתי ככה שעה. היה די חם והזעתי. בטח בעזה קשה הרבה יותר.
לאחר רבע שעה עצרה לידי ניידת משטרה. שאלו: מה אתה עושה? (אמרתי – מפגין) למה אתה עם עיניים קשורות (ככה אני רוצה) ביקשו תעודת זהות עשו בירורים עם המפקדה אחרי כמה דקות נסעו להם. קראתי לעברם: תודה שדאגתם לי.
אחרי עוד רבע מגיעים שני אנשי מגן דוד אדום עם אמבולנס בעיקבות דיווח של אזרחים… וידאו שאני בסדר, ביקשו שאדאג לשתות מים. כלומר, אפשר לציין לטובה את השירותים האזרחיים במדינה. עדיין מתפקד.
היו שלוש קריאות גנאי: היידה ביבי, חמור, לך הביתה (קריאה שדווקא מתאימה לסיטואציה). היה קריאות "כל הכבוד" ממכוניות חולפות, צפירות (חלקן היה לי ברור שזה מכוון אלי). קטנוען בשם קובי עצר לידי, אמר שהוא מזדהה איתי, שאל אם יש לי מים ונסע וקנה בקבוק והביא לי אותו. תודה קובי! בחורה על אופניים נעצרה לידי, נגעה לי בכתף ואמרה "רואים אותך. וזה משפיע". תודה אלמונית!
אחרי שעה התפזרתי… לדעתי הלא אובייקטיבית זו הפגנה שעושה רושם חזק שכל אחד יכול לארגן ליד הבית. רק להתגבר על כמה דקות של מחשבות בראש על המבוכה ואי הנעימות. אולי זה יזכיר למעורבים בדבר שיש בני אדם שנמצאים במצב גרוע עוד יותר למעלה מ 300 ימים.
ניר כפתורי:
— ש𝕏ולי 🎗️🏳️🌈 Sh𝕏uLi (@Shaulirena) August 10, 2024
הנה,
המחאה האישית מתחילה לצוץ בעוד ועוד מקומות.
היום בבית כנסת בהרצליה, כולנו חטופים, מול יולי אדלשטיין.
כל אחד מאיתנו יכול לעשות זאת בדרכו שלו !!
עד שהם יחזרו pic.twitter.com/Ca9brxMKmU
ניר כפתורי:
— ש𝕏ולי 🎗️🏳️🌈 Sh𝕏uLi (@Shaulirena) August 10, 2024
בלילה הכסא נעלם. אז ישבתי על הקרקע.
כנראה בעצם ככה יושבים החטופים. ראינו את הצילום הקשה של התצפיתניות שפורסם לא מזמן.
רק שהן חבולות, מוכות, נפגעות, מפוחדות, תחת איומים, בסכנה מוות מתמדת.
והכי גרוע, כנראה כבר כמעט ללא תיקווה.
איפה צ.ה.ל.? איפה המדינה? איפה "לא… pic.twitter.com/DtONrSJ85c