חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לישראל אין תפיסת ביטחון – עופר שלח

גם הדבר המכונה תפיסת ביטחון לא היה מעולם מסמך כתוב מאושר ומפורסם. אני אסביר בכמה מילים למה בעיניי הוא צריך להיות כתוב, מאושר ומפורסם. גם המילים המפורסמות ״התרעה, הכרעה והרתעה״, שכולם קרסו באופן מוחלט ב-7.10, מעולם לא נאמרו. אם יש משהו שקיים זה במונחים של היום זו פרזנטציה שבן גוריון עשה באוקטובר 1953, בסופה יש נקודות של בן גוריון, וגם בהן לא תמצאו את המילים האלה, בטח לא כעקרונות של תפיסת ביטחון. מה שיש זו תפיסה כללית במערכת.

עופר שלח

תפיסת הביטחון על פי בן גוריון

תפיסת הביטחון הנגלית שהייתה למדינת ישראל בעשרות שנות קיומה הראשונות עמדה במבחן. בבסיסה, אם אנחנו לוקחים את ההרצאה של בן גוריון ב-53׳, היא אומרת כך:
אחד, ישראל איננה יכולה להביא להכרעה של הסכסוך עם העולם הערבי והמוסלמי באמצעים צבאיים.
לא נגיע לרגע הזה שבו הרוסים והאמריקאים לוחצים יד, והייתה הכרעה מוחלטת של מלחמת העולם השנייה.
שתיים, אנחנו מדינה קטנה, מוקפת. אוכלוסייתה מעטה, ונצטרך ביום פקודה להוציא מעצמנו עוצמות וסדרי גודל שאנחנו לא יכולים להחזיק כשגרה.
מההגדרה הראשונה נגזרת מטרת המלחמה של ישראל, שהיא תמיד הרחקת המלחמה הבאה. ההיגיון אומר את זה במפורש. בסוגריים, זה לא עמד אף פעם במבחן. ההפוגה הכי גדולה שהייתה לנו בין מלחמות הייתה אחרי הניצחון הצבאי הכי גדול שלנו. חודשים אחרי מלחמת ששת הימים היינו כבר במלחמת ההתשה. נגזר מזה שתפקידו של צה"ל זה להביא להכרעה מהירה, ותפיסת ההפעלה שלו היא העברת המלחמה אל שטח האויב. כי לא רק שאנחנו קטנים ואין לנו עומק

מההגדרה הראשונה נגזרת מטרת המלחמה של ישראל, שהיא תמיד הרחקת המלחמה הבאה. ההיגיון אומר את זה במפורש. בסוגריים, זה לא עמד אף פעם במבחן.

שר הביטחון הוא האיש הכי חלש מול המערכת שהוא ממונה עליה

צה"ל עושה מה שהוא רוצה. וזה לא בגלל שהוא מורד בדרג המדיני, אלא בגלל שאין בכלל תהליך שבו רצונו של שר הביטחון הופך להיות עובדה. מתי זה כן קורה? רק בעניינים פרסונליים.

שר הביטחון, כל שר ביטחון וזה בכלל לא משנה מי, הוא האיש הכי חלש אל מול המערכת שלכאורה הוא ממונה עליה מכל שרי הממשלה.
שר הבריאות יש לו עוצמה אדירה מול מערכת הבריאות. הוא גם בעל הבית של חצי מבתי החולים בישראל, הוא הרגולטור, הוא יכול לקבוע בפועל, הוא קובע למכבי כמה הם ירוויחו השנה.
שר הביטחון אין לו שום דבר מאלה אל מול צה"ל. היועץ הכספי שלו, ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, הוא תא״ל לובש מדים. אגף התכנון שלו הוא אג״ת של צה"ל. תשוטטו בקומה 14 של משרד הביטחון, לא תמצאו שום מטה, שיש לו תשומה משלו. 

אין שום דיון.
נתתי בהתחלה את כל ההשתנות שקורית, שלא נעצרת לרגע אחד שבו מתקיים דיון מה אנחנו צריכים, איך את זה מכניסים לתוך המסגרת של החיים האזרחיים במדינת ישראל.
דוגמה, מוכרת אני מניח לכולכם – בעשר השנים שאחרי מלחמת יום כיפור צה"ל גדל פי 4, תלוי אם אתם סופרים אוגדות, יכולות, כמה שאתם רוצים. גדל פי כמה וכמה במחיר שאתם מכירים, ההוצאה לביטחון מגיעה לשליש מהתמ״ת.
הצבא שנכנס ללבנון ב-82׳ הוא לא יותר טוב. הוא יותר גדול, אבל לא יותר טוב, כי הפועלים בנו אותו.  הם בנו אותו לפי מה היה יותר זול. עד היום אנחנו תקועים עם הנגמ״שים שאין מה לעשות איתם בשדה הקרב.

הרמטכ״ל קובע את ההנחיות לעיצוב של הצבא. נכון שהוא מאשר אותן אצל שר הביטחון, אבל זה לא ששר הביטחון נכנס לחדר כמייצג המערכת האזרחית אל מול המערכת הצבאית. הוא נכנס לחדר כמייצג המערכת הצבאית למול המערכת האזרחית. בדרך כלל הוא שם שם איש מנוסה. אביגדור ליברמן כשר הביטחון חושב שצריך חיל טילים לצה״ל, יכולת אש לא ממטוסים. כך הוא חושב. רבות מחשבות בלב איש. המחשבות שלו והמחשבות שלי או שלכם שוות בדיוק אותו דבר. צה"ל עושה מה שהוא רוצה. וזה לא בגלל שהוא מורד בדרג המדיני, אלא בגלל שאין בכלל תהליך שבו רצונו של שר הביטחון הופך להיות עובדה. מתי זה כן קורה? רק בעניינים פרסונליים.

המל״ל הופך לשליח של ראש הממשלה

ועדה בראשות אמנון ליפקין שחק  מחליטה לשנות את שם המל״ל ממועצה למטה, ואומרת יהיה מטה לביטחון לאומי, עם 11 תפקידים שאמורים לטייב את תהליך קבלת ההחלטות בעניינים מדיניים-ביטחוניים. אלא שנקבע לראש המל״ל עוד תפקיד. הוא לכאורה היועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה. זה הופך אותו לשליח של ראש הממשלה.
אצל בנימין נתניהו, הדבר הזה בתהליך שמתחיל בהידרדרות הדרגתית, לקחת את יוסי כהן ולעשות אותו ראש המל״ל כאודישן לראש המוסד, ולהביא לשם את בן שבת, שאני מעריך ומכבד, שהיה לפני זה תא״ל בשב״כ. ובעיקר להפוך את האנשים האלה, יעקב נגל היה מ״מ ראש מל״ל, זו עוד שיטה של נתניהו, לכל דבר ממלאים מ״מ. הוא והגוף שבראשו עוסקים בשליחויות של ראש הממשלה.

השליחויות הן חשובות,  הכול דברים טובים, אבל שום דבר מזה אין לו קשר לעבודת המל״ל. להפך, אם אתה שליחו של ראש הממשלה, הטמפרמנט שלך אחר לגמרי מזה שאמור להיות ראש המל״ל, שצריך להגיד ״על הנושא הזה אנחנו חייבים לדון״.

אצל נתניהו, הדבר הזה בהידרדרות הדרגתית, לקחת את יוסי כהן ולעשות אותו ראש המל״ל כאודישן לראש המוסד, ולהביא את בן שבת, שהיה לפני זה תא״ל בשב״כ. ובעיקר להפוך את האנשים האלה לעוסקים בשליחויות של ראש הממשלה.

הקבינט הוא גוף נעדר ידע במדינת ישראל

מי מרכיב את הקבינט? ראש ממשלה, שר ביטחון, שר חוץ, שר בט״פ, שר אוצר. אלה התיקים הכי גדולים בממשלה. הם פוליטיקאים, זאת אומרת ללמוד את התיק שלהם ייקח להם הרבה מאוד זמן, רוב הזמן שלהם מוקדש לעניינים פוליטיים. אין להם שום יכולת

הקבינט הוא גוף נעדר ידע בהגדרה במדינת ישראל. אני לא מדבר על הקבינט הזה שהוא אסון, אבל כל קבינט.

מי מרכיב את הקבינט? ראש ממשלה, שר ביטחון, שר חוץ, שר בט״פ, שר אוצר. אלה האנשים שהם התיקים הכי גדולים בממשלה. הם פוליטיקאים, זאת אומרת ללמוד את התיק שלהם ייקח להם הרבה מאוד זמן, וזה ייקח את כל יומם. רוב הזמן שלהם מוקדש לעניינים פוליטיים. אין להם שום יכולת, והדבר הכי גרוע, שר אוצר במדינת ישראל נכנס לתפקידו לא אומר לעצמו ״נכנסתי להיות שר אוצר וחבר הקבינט״. במקרה הטוב הוא אומר לעצמו אני שר אוצר. ואז כשמגיעה סוגייה לקבינט, והיא מגיעה תמיד להחלטה, איזה ידע יש לו?

ואגב, אם הוא היה רמטכ"ל לפני זה, לפעמים זה אולי מזיק, הוא בא עם דעות מוקדמות מהזמן שהיה. המל״ל אמור למלא את זה, והוא לא ממלא את זה, נקודה.

אנחנו לא מפתחים תפיסה אמיתית ולא בונים כוח אמיתי אל מול האתגר שבפנינו

צוק איתן הוא התגלגלות מפרשת חטיפת הנערים. אנחנו בחדר שואלים האם הדרך שבה אנחנו פועלים מול חטיפת הנערים לא תביא להתלקחות בעזה, כי בוקר אחד מודיע מי שמגיע ומספר לנו על פשיטה שהייתה על משרדי החמאס בג׳נין,
ואנחנו אומרים רגע, אבל החטיפה הייתה בחברון, לא? אז מסבירים לנו שבהזדמנות זו נעשה ככה וככה. זה יגיע לעזה, לא צריך להיות גאון בשביל זה. כל הזמן ההערכה היא שלא. אגב, כמו שבמהלך המבצע 12 פעם לדעתי ישראל מסכימה להפסקת אש, כל פעם הערכת המודיעין שחמאס יסכים, ואף פעם הוא לא מסכים, כי החמאס משום מה לא קורא את הערכות המודיעין שלנו.

ואז נכנסים לאירוע, ופה אנחנו לא מפתחים, בגלל כל הדברים המבניים שתיארתי לכם עד עכשיו, תפיסה אמיתית ולא בונים כוח אמיתי אל מול האתגר שבפנינו והוא שהצד השני מפתח תפיסה שמנטרלת חלקים גדולים של תפיסת הביטחון שלנו. אתם לא תגיעו להכרעה מהירה, כי אנחנו מטמיעים את עצמנו בתוך השטח האזרחי, ואנחנו משתמשים בדין הבינלאומי שאתם עומדים מולו לטובתנו, כי בסוף אנחנו בסיטואציה שבה תצטרכו לזחול במנהרה האחרונה כדי להביא את החמאסניק האחרון בשביל לנצח אותנו. אנחנו מפתחים איום בכלל על העורף ולא על החזית שלכם.

הצד השני מפתח תפיסה שמנטרלת חלקים גדולים מתפיסת הביטחון שלנו. אתם לא תגיעו להכרעה מהירה, כי אנחנו מטמיעים את עצמנו בתוך השטח האזרחי, ואנחנו משתמשים בדין הבינלאומי שאתם עומדים מולו לטובתנו, כי בסוף אנחנו בסיטואציה שבה תצטרכו לזחול במנהרה האחרונה כדי להביא את החמאסניק האחרון בשביל לנצח אותנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן