הדיון בחוק הנבצרות – מעקב שוטף

בג"ץ דן היום בחוק הנבצרות בהרכב מורחב של 11 שופטים. בכתבה הבאה נעקוב אחר הדיון, נביא לכם את עיקריו, תגובות ומידע חשוב:

עו״ד יצחק ברט מטעם הייעוץ המשפטי לכנסת:
ההליך שלנו ממוקד בטענה אחת שמשותפת לעותרים וליועצת המשפטית לממשלה. הטענה היא שחוק היסוד המתקן חוקק תוך כדי שימוש לרעה בסמכות ולכן העותרים טוענים שצריך לבטל את החוק. לאחר שבית המשפט דחה את הסעד הזה טענת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה שיש לדחות את כניסת תחולתו לתוקף. ההכרעה צריכה ליפול לפי האנליזה של החוק ולא לפי אנליזה של המחוקק. … 
לנסות לבדוק למה ח״כ העבירו את החוק זה לא קשור לתהליך הביקורת השיפוטית. ברגע שיש חוק מסתכלים על החוק על התוכן שלו על לשון החוקר ועל ההסדר שלו, לא מסתכלים על אמירות בתקשורת על הצהרות זה דברים שהם לא רלוונטיים בבחינת חוק. נכון מדובר בחוק הזה על אדם אחד רה״מ –  אבל האדם הזה הוא ראשון בין שווים וכל פגיעה בו תכריע את גורל הממשלה…
 הייתה לקונה בחוק החוק היה חסר ולא הסביר מתי מוציאים את רה״מ לנצברות וכשהכנסת תיקנה את זה היא גם תיקנה את זה בעבור עצמה גם לגבי הכנסות הבאות… 
המניע הוא חסר משמעות בהליך של ביקורת שיפוטית.
…
דחייה של תחולת חוקי יסוד ופרשנות יצירתית של חוקי יסוד צריכה להיעשות במקרים שיש בהם פגיעה חמורה בדמוקרטיה

עו"ד ראבליו, מטעם נתניהו:

הנשיאה חיות:

לפי מה שאדוני אמר (ברט), מה שמסתמן זה שמשום שלממשלה יש שליטה חזקה בכנסת – היא דאגה שהכנסת תשריין את מעמדה כממשלה מכהנת לבל ייפגע.
…
חקיקת יסוד שיש לה השפעה משטרית, ראוי שלא תחול מיידית

השופט גרוסקופף:

השאלה אם זה לא שימוש בסמכות המכוננת כדי לשריין את הממשלה מפני השופט …
תחשוב על מצב שבו ממשלה מכהנת מקשה בחוק יסוד על התנאים להפלת הממשלה בכלל, החוק גם חל עליה וגם על הממשלות שיבואו אחריה זה הקושי פה. השאלה היא האם ממשלה שמשנה את התנאים שיחולו עליה תוך כדי שהיא מכהנת משנה את כללי המשחק? 
…
ההסדר לא עומד כדין בחוקי המשחק, הוא מאפשר להחליף ראש ממשלה. זה יכול לאפשר שינוי חוקי משחק במהלך משחק

כאשר החוק צבוע מכף רגל ועד ראש במניע השאלה היא האם זה לא משפיע גם על התכלית של החוק?
…
כשקראתי אתכם, שאלתי את עצמי מתי כן תיקון לחוק יסוד הוא לא טוב?

השופט פוגלמן:

פרשן דה מרקר ד"ר עדו באום:

עידו באום:

שישה שופטים שאלו שאלות והצביעו על עובדות שמהן ניתן להבין כי יתמכו בדחיית מועד תחולתו של החוק: הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק־ארז, עופר גרוסקופף וענת ברון. מבין אלה, השופטת ברק־ארז העלתה גם את האפשרות של החזרת החוק לכנסת, כך שיתוקנו הפגמים שאותרו בו. לא היו שופטים אחרים שדיברו על האפשרות הזאת.

לעומת זאת, השופטים דוד מינץ ויעל וילנר העירו הערות שמהן ניתן היה להבין כי בעיניהם חוק הנבצרות אינו בגדר שינוי של כללי המשחק בהעדר אפשרות קונקרטית של נבצרות שמונחת על הפרק.

השופט נעם סולברג, הנחשב לשופט שמרן, העיר מספר מדוד של הערות וברובן שמר על אניגמטיות ביחס לעמדתו. מהערה אחת ניכר כי הוא מסתייג מהתערבות שיפוטית בחוק יסוד בעילה של שימוש לרעה בסמכות המכוננת, אך לא ברור אם לשיטתו הדבר מונע גם קביעה של בית המשפט כי החוק תקף, אבל שעליו להתחיל לחול במועד מאוחר יותר. באחת מהערותיו אמר סולברג ביחס למכלול האירועים סביב חקיקת חוק הנבצרות כי האירוע היה "לא נקי".

שני שופטים נוספים שקשה בשלב זה לסווג את עמדתם הם אלכס שטיין ויוסף אלרון, הנחשבים לשופטים שמרנים.