חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מוותר על דרגותיי, אין לי עניין בהן ללא דמוקרטיה – מכתבו של רס”ן מיל בעז בהט

״איני קורא לאיש איך לנהוג וכל אחד על פי צו מצפונו . אין לי זכויות יתר במדינה בגלל שירותי הצבאי אבל בטח אינני מעוניין בחובות יתר״ כותב רס״ן מיל׳ בעז בהט בפתיח לפוסט בפייסבוק בו הוא מדווח על מייל החזרת הדרגות ששלח לשר הבטחון ולרמטכ״ל, ובכך מצטרף לרס״ן מיל גיל בארי שגם הוא החזיר את דרגותיו במחאה על ההפיכה המשטרית.

מצרף מייל אותו שלחתי לשר הבטחון יואב גלנט אל מייל הכנסת , עותק להרצי הלוי במטה הקריה :
איני קורא לאיש איך לנהוג וכל אחד על פי צו מצפונו . אין לי זכויות יתר במדינה בגלל שירותי הצבאי אבל בטח אינני מעוניין בחובות יתר .

23.02.2023
לכבוד : שר הבטחון , האלוף (מיל) יואב גלנט
ראש המטה הכללי , רב אלוף הרצי הלוי

הנדון : ויתור על דרגות הקצונה ואות החובל

אני, רס”ן במיל בעז בהט, מ”א 4382865, התגייסתי לחיל הים בשנת 1987, סיימתי קורס חובלים מחזור ס”ד 1989 במגמת אלקטרוניקה ול”א.
הוצבתי לשרת בשייטת 3 על אח”י “נצחון” שם שירתי משך שנה וחצי, יצאתי לקורס פי”מ שלאחריו שירות מלא על אח”י “עצמאות” כקצין ל”א. לא סחבק, אבל יצא לנו אפילו להיפגש על הים כשבאנו “להעמיס” אתכם הן באימונים והן ביציאה לפעילות מבצעית.

השתחררתי בסוף שנת 91 לאחר שירות קבע, והתחלתי בשירות מילואים פעיל בחיל ירוק: ליווי רכזי שב”כ ברצועת עזה, מבית להיה בצפון דרך העיר עזה, ועד רפיח בדרום, מפגשים באלי סיני, דוגית, כפר דרום, ניסנית, נצרים, רפיח ים, נווה דקלים – נכנסתי עם רכזי השב”כ והסייענים להתנחלויות כחלק ממאמץ השמירה על בטחון התושבים באשר הם. לא שאלתי שאלות לא באתי בטענות, לא ביקשתי מדליות. דעותיי הפוליטיות לא היו רלבנטיות, עשיתי את מה שמוטל עלי כקצין בצה”ל שחונך לתרומה אישית של כל אחד כפי יכולתו לביטחון המדינה. עם אחד (כך חשבתי).

לאחר כשלוש שנים הוצבתי חזרה בחיל הים ועשיתי שירות מילואים עד גיל 50 (מתוכם 5 שנים בהתנדבות מלאה) בסדרות מיון לקורס חובלים – מיון הדור הבא של קציני חיל הים . עשיתי את זה בגאווה גדולה ובהנאה. שירות ללא תנאי מבלי לבקש זכויות יתר . זו החובה בה האמנתי בלב מלא.
שתיים מבנותיי סיימו שירות חובה מלא – הבכורה בפיקוד דרום גדוד תקשוב והשנייה כמשקית ת”ש בש/13
ולגבי בתי השלישית? אני בסימן שאלה גדול מאוד לגבי השירות שלה.
אשתי יתומת מלחמת יוה”כ – אביה נהרג בשעות הראשונות של ה 6/10/1973 על ציר הנפט ברמת הגולן.

לאורך כל חיי הבוגרים ידעתי עמוק בלב שמנהיגי המדינה, תהא זהותם אשר תהא נושאים בחרדת קודש על כפיהם את לוח הברית של העת החדשה – מגילת העצמאות- והיא עמוד השדרה שעליו בנויה המדינה ולאורה הם פועלים. היה לי ברור שקיים חוזה בלתי כתוב ביני לבין המדינה. אני ממלא את חובותיי האזרחיות, משלם מיסים, משרת בצבא בלי קשר לזהות המפלגה המרכיבה את הממשלה, ומנגד המדינה שומרת עלי ומספקת צרכים בסיסיים: חירות ,צדק, שוויון זכויות חברתי חופש דת, מצפון, חינוך ותרבות.

בשנים האחרונות הפכו אותי ושכמותי ל”בוגדים”, “אנרכיסטים”, “עוכרי ישראל” ובעיקר על ידי אנשים שתרומתם למדינה מסתכמת בהפצת עוד ועוד ארס. והגרוע מכל, זה מגיע בשתיקה רועמת מדי שלא לומר עם רוח גבית וקריצה מצד פוליטיקאים כדוגמתך, גלנט. איש הדממה היית, איש הדממה נשארת!

השיא הוא בימים עכורים אלו בהם מטענים רבי עוצמה מוצמדים ליסודות הבית הדמוקרטי בתמיכה של עבריינים מורשעים ומושחתים, בעלי אינטרסים, איתם אין לי שום דבר מן המשותף. הצבעת הכנסת על חוקים השוברים את לוח הברית המודרני, המפרקים את יסודות הדמוקרטיה והחילוניות אליהם נולדתי נכתשים באופן פראי בריצת אמוק בלתי נשלטת אל עבר עתיד שחור. הכול במסווה של “תיקוני טיח הכרחיים”.

זכויותיי בתחום החברתי ובנושאי שוויון, חופש דת, חינוך, תרבות יהיו תלויים בגחמותיהם של פוליטיקאים קיצוניים, רובם דתיים קנאיים ציניים ואינטרסנטיים – כתמיד, יש לומר – רק שהפעם הם שיכורי כוח בלתי מוגבל וללא יכולת לסעד משפטי בעת הצורך.

אי לכך אני יוצא מהאלונקה. בצעד סמלי אני מבקש לוותר על דרגותיי וזכאותי לאות החובל. אין לי עניין באותות אלו במדינה שאינה דמוקרטית. הצעד אולי חסר משמעות מפאת גילי שכן אינני בשירות מילואים פעיל ו”יש עוד אלף כמוני”, אבל מחאה סמלית זו היא המינימום שאני יכול לעשות בימים מטורפים אלו.

בתקווה לעתיד טוב לבנותיי במדינת ישראל בפרט ולעם ישראל בכלל,

בעז בהט, רס”ן במיל לשעבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחאות | הפגנות | מעקב חקיקה | קבוצות מאבק | עדכונים מהשטח:
כל מה שחשוב למחנה הדמוקרטי-ליברלי - אצלך בווצאפ

דילוג לתוכן