הסיכוי היחיד לחיים משותפים הוא בהפרדה בין דת למדינה – שרגא טיחובר

ואם יש מסר שחשוב לי שיצא מכאן היום, זה שאין לנו על מה להתנצל והסיכוי היחיד לחיים משותפים, הוא בהפרדה בין הדת למדינה, בחופש דת וחופש מדת.

אני צם ביום הכיפורים ובפסח אני אוכל כשר בלבד וללא קטניות. לא כי אני דתי ולא כי אני מאמין, אלא, כמסורת, כמנהג אבי ואביו לפניו, כחלק מיהדותי ואין לי כל בעיה עם מי שלא.

עודני מאמין בחיה ותן לחיות, אך, היום יותר מתמיד ברור לי שזה יכול להתקיים רק בדמוקרטיה מהותית וליברלית.

הם, "לא יכולים" להתפשר על אמונתם ורק אנחנו חייבים, להתחשב לשיטתם. ובכן, זה מה שעשינו במשך שנים ארוכות ורצינו מאוד להאמין בצו פיוס לאחר רצח רבין, אבל, אם מאז לקחו 20 שנה כדי להסיר את המסכות, הרי שכעת, זה לקח פחות מ-10 חודשים.

לא מדובר כאן בציונות דתית, או עוצמה יהודית, אלא, לאומנות משיחית ועליונות יהודית וגזענית והיא מאיימת עלינו, על ילדינו ועל עתידנו.

התקווה בת שנות אלפיים הייתה להיות עם חופשי בארצנו.

אני לא מאמין שאפשר לחזור לאחור וגם איני מעוניין בכך. עלינו לשאוב תקווה ממי שנמצא כאן לצידנו ולא לוותר על ערכינו. הממשלה הרעה הזו ומי שרוכב עליה לא יפלו מעצמם וזה כנראה לא יקרה כל כך מהר. היא תופל ותוחלף, אבל, אם חפצי חיים אנחנו, עלינו להציב גבולות ולא להתפשר על ערכינו, כי ההתפשרות היא שהובילה אותנו עד הלום.

עלינו לנסות למצוא את הדרך לחיים משותפים, תוך כיבוד השונות, כי אנחנו שונים, אבל, אם זה לא מתאפשר, אז בהיפרדות ולפני שיהיה מאוחר מדי, כי הדמוגרפיה בעוכרנו ורבים וטובים עוזבים כבר את הארץ ואין שום היתכנות לקיומה של מדינה יהודית תיאוקרטית, למעט בפנטזיות של מי שחותרים לכך בעזרת אשם.