– הפנים שמאחורי המאבק –
שם: תומר פלג
גיל: 35
מקום מגורים: תל אביב
מצב משפחתי: נשוי + 2
עיסוק מקצועי: יועץ תקשורת
מראיין: גבע קרא עוז
"מרגע שהחלה המחאה. אני זוכר שצפיתי במסיבת העיתונאים המטורללת של שר המשפטים יריב לוין, שבה הכריז על ההפיכה המשטרית ('רפורמה' בשפתו המכובסת). בעודי צופה בנאום ההסתה המזעזע של לוין נגד מערכת המשפט, התחדדה בראשי ההבנה שאסור לתת להפיכה המשטרית לעבור.
הבנתי שאם התוכנית של נתניהו ולוין תתממש, מדינת ישראל לא תהיה המדינה שהתרגלנו לחיות בה – מדינה שסובלת מלא מעט בעיות, אך יסודותיה ליברליים, ציונים ודמוקרטיים.
כמו רבים וטובים, שהם גם הרוב המובהק במדינת ישראל, הבנתי שרוצים לחולל הפיכה משטרית שתהפוך את המדינה היקרה לנו לדיקטטורה דורסנית ומושחתת"
""אני לא מוותר על קפלן בכל מוצאי שבת. מדי פעם מגיע גם להפגנות אחרות, מצומצמות יותר, באזור מגוריי"
הזוי שאדם שכזה קורא לפטריוטים הגדולים ביותר 'אנרכיסטים'. הוא אנרכיסט וחסר כישורים מינימליים".
"לפני הכל, המחאה נועדה לבלימת ההפיכה המשטרית. הפיכה שתהפוך את ישראל למדינה לא-דמוקרטית שבה כל ממשלה תוכל לעשות ככל העולה על רוחה ולפגוע בזכויות המיעוט, בלי שום פיקוח של בית המשפט העליון.
בטווח הארוך, אני חושב שהמחאה הצודקת בתולדות ישראל צריכה להוביל לחוקה, ברוח מגילת העצמאות, שתעגן את זכויות היסוד של כולנו ותבטיח שמדינת ישראל תישאר מדינה מוסרית, יהודית והכי חשוב – דמוקרטית. כמובן שדברים אלו לא יכולים להתקיים תחת ממשלה קיצונית, גזענית ומושחתת, המשמשת בפועל כעיר מקלט לפושעים. לכן, הפלת הממשלה הכושלת בתולדות ישראל היא תנאי הכרחי ובסיסי למימוש יעדי המאבק".
עם זאת, ההתנגדות האדירה להפיכה נוסכת בי תקווה גדולה. ציבור ליברלי עצום, שעד לא מזמן הפגין אדישות למצב והתרחק מהמגרש הפוליטי, התעורר לחיים והתחיל להילחם על הבית.
כולי תקווה שהציבור הליברלי הזה, שאני כמובן רואה עצמי חלק ממנו, ימשיך להיאבק על ערכיו – שהם הערכים שעליהם מושתתת המדינה – ולא יאפשר לאף גונב דעת לשווק לנו 'פשרה' מזויפת או למסמס את יעדי המחאה".
"זה קורה כל שבוע. הרגע שבו למעלה ממאה אלף איש, חמושים בדגלי ישראל, שרים ביחד את 'התקווה' מעורר בי התרגשות עצומה. במשך שנים, התקשיתי להניף את הדגל, לא בגלל שהמדינה הזו לא יקרה לי – היא יקרה לי מאוד. יותר משהיא יקרה לכל גיבורי המקלדת הנאמנים לנתניהו במקום למדינת ישראל.
הקושי נבע נכך שגורמים חשוכים, לאומנים וגזענים ניכסו לעצמם את הדגל וסמלי המדינה, וגרמו לאנשים כמוני – דמוקרטים, ליברלים והומאניים – להתרחק, ואולי אפילו להירתע, מאותם סמלים. ביום העצמאות האחרון תליתי בשמחה את הדגל על גג המכונית, דבר שלא קרה לי במשך שנים.
המחאה הסוחפת נגד ההפיכה המשטרית החזירה לציבור עצום במדינת ישראל את החיבור לדגל. זו כשלעצמה תופעה מפעימה ומרגשת".
תגובה אחת
תומר פלג: הכתוב לעיל הינו פשוט קליל מוובן וחרוט בנו ואני מקווה ברובנו בתוכנו ונשמותינו . עד היום וכמובן עד חילופי השלטון לא
התעוררה בנו הלאומיות לא הבנו ולא היה לנו צורך להעריך את
הניתן לנו בצורה הנורמלית והטבעית את החופש את הדמוקרטיה
ופתאום הרגשנו שמישהו עומד לקחת אותה מאיתנו ואז התעוררה השאלה איך ? מה? למה? ואז כל החברה הישראלית-ברובה נעמדה על הרגליים והחלה להילחם על כל העקרונות שלמענה
הוקמה מדינת ישראל ואף יותר- נדרשת חוקה כתובה בכדי שלא ניתן לקחתה מאיתנו. היום רוצים ״לגנוב ״ מאיתנו את מגילת העצמאות ולמעשה היא כבר ״נגנבה״ מ- על ל-20% מהאזרחים.איני רוצה מדינת הלכה אינני רוצה מלוכה אני רוצה לחיות כמדינ ליברלית חופשיה עם חוק סדר עם חובות אוו זכויות ככל אדם חופשי בעולם חופשי וליברלי.
תומר יקר הבעת את מילותיך אשר חקוקות בליבנו ואני מקווה שבנפשם של רב חברתנו בארץ ישראל.