היזהרו לכם מפני דורשי טובתנו, הפשרנים הכרוניים

החל מהנשיא הטוב והמיטיב, שבחודש עבודה מאומץ הצליח לגבש תוכנית רפוסה ורפויה שבפועל מעניקה לאנשי ההפיכה מתנות חינם. והכל סתם ככה, בגלל הפחד. המשך בראשי מפלגות המרכז הקיצוני, שברגע שהם שומעים את הביטויים "משבר חוקתי", "מלחמת אחים" ובעיקר הלהיט החדש – "דם ברחובות" – הם ממהרים להיכנע; וגם כמה וכמה פרופסורים מטעם עצמם (חלקם אמיתיים, אחרים קצת פחות) שמתגייסים להציל את המולדת שבסכנה באמצעות מצעד מפואר של דגלים לבנים.

וגם כמה עיתונאים שנמצאים לכאורה בצד הנכון (אוקיי, לא רק לכאורה), אבל אימצו לעצמם פוזיציה ממלכתית מדי, מתפשרת מדי, מתחשבת מדי. בעיקר פחדנית מדי. הם מחפשים ומאמצים וממציאים "מתווים" של "פשרות" שכל אחד מהם הוא גרסה אחרת של כניעה לאלימות.

אז שימו לב: אנחנו יודעים לזהות מי הרעים ונדע להיזהר מהם. להילחם בהם. אבל חשוב לא פחות שנשים לב ונשמור על עצמנו מפני דורשי טובתנו ואלה שאצים-רצים להצילנו – כי מהם תיפתח הרעה. הכוונות הטובות שלהם (נניח טובות, רק נניח) מתווים (…) לנו את הדרך לגיהנום.

עיניים על הכדור, אסור למצמץ. אפילו לא לרגע.