חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ראיתי אישה צעירה, עומדת עם דגל ושרה התקווה, כשים של דמעות שוטף את עיניה

בגלל שאני מקפיד להגיע לקפלן מדי מוצ"ש, עוד לא יצא לי לבקר באירוע מחאה ליד הבית. אז היום, קצת לפני שבת, קפצתי למחאה מול הבית (אחד הבתים?) של יואב קיש, אולי 1.5 קילומטרים בקו אווירי. שכנים שלי, שכנים שלו (אין לי מושג אם הוא באמת גר כאן), אנשים טובים עם זעם ועצב שיצאו עמוק מהבטן.
 
אנשים בני כל הגילאים, משפחות, ילדים, נאספו בגינה עירונית זעירה, קראו, שרו, זעקו. ולבסוף התכנסו בגינה הקטנה ושרו התקווה. עכשיו, מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני רחוק מדגלים והמנונים – אבל אז ראיתי אישה צעירה, אם לילדים, עומדת עם דגל ושרה התקווה, כשים של דמעות שוטף את שתי עיניה.

טובי פולק

התקווה מול קיש. פתחו רמקולים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן