חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הכשל הוא קודם כל מדיני פוליטי ובהמשך מערכתי בטחוני – יאיר גולן

״השגיאה היא קודם כל שגיאה מדינית פוליטית. בהמשך זו שגיאה מערכתית ביטחונית, עם דגש על השגיאה הצבאית. בהמשך זה מוביל לבניין כוח שגוי, על כל מרכיביו, עם המון דגש על מודיעין ואש, והרבה פחות דגש על הגנה וכוחות מתמרנים. ההמשך – זה למעשה פעילות ביטחון שוטף שכמעט ולא פוגעת בבניין הכוח של חמאס״

אלוף מיל׳ יאיר גולן, סגן הרמטכ״ל לשעבר, שהגיע לעוטף בבוקר ה-7.10 לעזור בלחימה ולחלץ 

יאיר גולן

השגיאה של הותרת האחריות הבטחונית בידי גורם אחר

אני חושב שהשגיאה יותר מהותית, וזו בעיניי השגיאה שגם עשינו בתקופת ניסוח הסכמי אוסלו, אני אומר את זה מהזווית הביטחונית הטהורה. זו השגיאה של הותרת האחריות הביטחונית בידי גורם אחר.

ההנחה היא בהסכמי אוסלו ובהתנתקות, אני מזכיר שעדיין הרשות הפלסטינית שולטת אז ברצועת עזה, ההנחה היא שהם יעשו את העבודה. וההנחה הזאת התבררה בעיניי בניתוח היסטורי ובחוכמה שבדיעבד כהנחה שגויה. אם עכשיו הייתי חוזר אחורה, הייתי אומר שמה שנכון לומר הוא שבצה״ל זה שאנחנו יוצאים עד הסנטימטר האחרון מרצועת עזה, אנחנו שומרים בתוך רצועת עזה חופש פעולה מבצעי, כולל קרקעי. ואז אם יושבים או לא יושבים על פילדלפי, בכל מקום שיש מוקד התנגדות או מודיעין מספיק מוצק שחמאס מתחמש ובונה ופותח מחרטות ומפעלי ייצור וכן הלאה, אנחנו נכנסים פושטים וגודעים את המאמצים האלה באיבם.

אי אפשר לגדוע מאמצים של בניין כוח של ארגוני טרור בלי לעשות פעילות קרקעית.

אנחנו שומרים בתוך רצועת עזה חופש פעולה מבצעי, כולל קרקעי. ואז בכל מקום שיש מוקד התנגדות או מודיעין מספיק מוצק שחמאס מתחמש ובונה ופותח מחרטות ומפעלי ייצור וכו׳, אנחנו נכנסים

מהצד שלנו יוהרה בלתי נסבלת בעוד החמאס לומד אותנו

ב״צוק איתן״ הסתמכנו מאוד על הסיגינט המופלא של המודיעין., לקח בדיוק 23 שעות לחמאס להבין מה ערוץ המודיעין המרכזי שעמד ברשותנו, והוא פשוט סגר אותו. מרגע זה היינו עיוורים, זרקנו 1,200 חימושים על בורות שיגור ריקים

בשנים האלה קונה לה תפיסה מאוד שגויה, זו תפיסת המודיעין אש, לא צריך כוחות על הקרקע, מספיק שיש לנו מודיעין מדויק, נחבר לו חימוש מדויק, ונצליח לנטרל את היכולות של האויב.
זו תפיסה שגויה מן היסוד, כי בעצם יש בה איזושהי יוהרה בלתי נסבלת מבחינה מקצועית. אנחנו מבלי להיות נוכחים בשטח נדע הכול, ולא סתם נדע הכול, נדע בדיוק של 14 ספרות, שזה מה שנחוץ לחימוש מדויק, ומכיוון שיש מספיק מודיעין, כי אנחנו נדע הכול, אנחנו נחבר לזה חימוש מספיק מדויק, ואז האויב יושמד, ולכן אנחנו לא לוקחים שום סיכון.

מה שחסר בתהליך המכניסטי שתיארתי שבצד השני יש אויב, שסופג פעם אחר פעם פגיעה מדויקת, ושואל את עצמו איך זה יכול להיות, איך הם יודעים. ואז הוא מתחיל לחקור את עצמו. גם החמאס זה בסופו של דבר בני אדם עם תבונה אנושית רגילה. ואז הם הגיעו למסקנות, והתחילו לסגור את השיברים של המודיעין.
זה לא שלא ידענו את זה, אנחנו ידענו שהחמאס מתחקר את עצמו כל העת ולומד איך אנחנו יודעים עליו.

אני אגיד לך יותר מזה, במבצע ״צוק איתן״ שהסתמכנו מאוד על הסיגינט המופלא שלו, לקח בדיוק 23 שעות לחמאס להבין מה ערוץ המודיעין הסיגינט המרכזי שעמד ברשותנו, והוא פשוט סגר אותו. מרגע זה היינו עיוורים, ובהמשך המבצע זרקנו 1,200 חימושים הרוב פצצות במשקל טון עם ראש ביות מדויק. זרקנו 1,200 חימוש כאלה על בורות שיגור ריקים.
כלומר, יכולנו לו היינו מתחקרים נכון את שגיאות ״צוק איתן״ להבין שלמעשה האשליה הזאת שניתן מה שנקרא גם לדעת הכול וגם לנטרל את הכול ביום פקודה היא הנחה שאין לה בסיס.

כל הידיעות היו שם. כמו במלחמת יום הכיפורים

אם ב2008-2009- ב״עופרת יצוקה״ עוד לא היה לנו כיפת ברזל, והעורף היה חשוף יחסית, מרגע שנכנסה כיפת ברזל הרגשנו שנלקח מחמאס כושר האיום המשמעותי על הגזרה האזרחית.
הנה, אתה רואה את שורשי הקונספציה ברורים לנגד העיניים – גם הקלת ראש בכושר של האויב וביכולת הלמידה שלו, גם חוסר הבנה שמערך שהוא גלוי לגמרי לאורך זמן מזמין פעולת נגד מתוכננת היטב, גם תחושה כוזבת שפתרנו למעשה באופן שיטתי כל אחת מהבעיות שהאויב הציב בפנינו,

ולכן בעצם ביטחוננו מובטח, ולכן כל מה שצריך לעשות זה לשמור מינימום כוחות בשטח, אולי שניים-שלושה אירועים שיקרו במקביל, יש לנו מענה מספיק טוב, ולכן אולי גם לא צריך לעשות כוננות עם שחר.

שורשי הקונספציה ברורים לנגד העיניים – גם הקלת ראש בכושר של האויב וביכולת הלמידה שלו, גם חוסר הבנה שמערך שהוא גלוי לגמרי לאורך זמן מזמין פעולת נגד מתוכננת היטב

מערך ההגנה המרחבית הוזנח

מערך ההגמ״ר הוזנח, ולמעשה לא ניתן לו ציוד. ההפך, נלקח לו ציוד מחשש שייגנב מתוך היישובים. לא הוקצו לו משאבים לאימונים.
צריך לומר ביושר שברגע שאתה לא מקצה אמצעים ולא מקצה תקציב לאימונים, אז גם היוקרה של המערך הידרדרה, והרצון של אנשים להצטרף למערך הלך וירד. הרי זה התנדבותי לחלוטין. חלק מהאנשים הרבה אחרי גיל פטור, אבל עדיין היו לוחמים טובים בחלק מהיחידות הכי טובות של צה״ל, ויכולים לשמש בהגנה על היישוב עצמו.

התוצאה בסופו של דבר היא מערך מנוון, ואגב נוון בכל צה״ל.

לא פירשנו נכון את כוונות חמאס וזלזלנו ביכולותיו

אני חושב שלנושא ההרתעה אנחנו נותנים בתפיסת הביטחון דה פקטו חשיבות גדולה מדי. אנחנו נותנים חשיבות קטנה מדי לנושא היכולות, ולא מפרשים נכון את נושא הכוונות.

לא הערכנו נכון את יכולות חמאס, בוודאי ובוודאי לא פירשנו נכון את כוונות חמאס, וכוונות חמאס בסופו של דבר נבעו ממצוקה מאוד גדולה ותחושה של דרך ללא מוצא ביחס לאיך הם משפרים את מצבם, ומהצד השני לימוד שיטתי של יכולות צה״ל ושיטותיו נטעה בהם תקווה גדולה שדרך מעשה צבאי נמרץ וחזק הם יצליחו לשנות את המצב.

למעשה זה לא קרה ביום אחד, זה תהליך שנבנה לאורך השנים, ואפשר לומר שאת העשור שהחל ב״צוק איתן״ הם ניצלו הרבה יותר טוב מאיתנו מבחינת המוכנות שלהם למימוש היעדים הלאומיים בתפיסתם, למימוש היעדים הביטחוניים לתפיסתם, ולמימוש האסטרטגיה הכוללת לתפיסתם. הם היו בצד היוזם, בצד שאומר ״לא מקובל עליי הסטטוס קוו אז אני רוצה לשנות אותו״. אנחנו היינו בצד שניסה בכל כוחו, ואפילו בצורה נואשת, לשמר את הסטטוס קוו. ספגנו באמת תבוסה איומה ונוראה

הם היו בצד היוזם, בצד שאומר ״לא מקובל עליי הסטטוס קוו אז אני רוצה לשנות אותו״. אנחנו היינו בצד שניסה בכל כוחו, ואפילו בצורה נואשת, לשמר את הסטטוס קוו. ספגנו באמת תבוסה איומה ונוראה

עוד על וועדת החקירה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן