חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

״מערכת הביטחון הזהירה, נתניהו ידע, הקבינט ידע, הם ידעו״ – יאיר לפיד

"אני רוצה להפריך פה אמירה שחוזרת שוב ושוב מצד הממשלה הנוכחית, כאילו הדרג המדיני לא עודכן לגבי העובדה שחמאס כבר אינו מורתע כמו בעבר. הוא כן עודכן. אני עודכנתי, ואת החומר המודיעיני שאני ראיתי ראו כמובן גם ראש הממשלה ושרי הקבינט.״

יאיר לפיד מגיע עם רשימות מסודרות ומפריך אחד לאחד את טיעוני נתניהו וממשלתו על אי ידיעה, על שלא קיבלו דיווחים, לא עודכנו והם לא אשמים.

ח״כ יאיר לפיד, לשעבר ראש הממשלה

חודשים שראש הממשלה והקבינט קיבלו סדרת התראות ולא עשו דבר

החמאס הוא ארגון טרור רצחני. זו מהותו, זו המוטיבציה הבסיסית שלו. אם הוא היה יכול לצאת למסע של רצח וטבח ואונס וחטיפות שנה קודם או שנתיים קודם, הוא היה עושה את זה

אני רוצה למקד את הצהרת הפתיחה שלי בנקודה מרכזית אחת: זה לא נכון שהמערכת המדינית לא קיבלה התרעה על אסון ה-7 באוקטובר. במשך חודשים ראש הממשלה ושרי הקבינט קיבלו סדרה של התראות חמורות, חסרות תקדים, והם לא עשו דבר. 

החמאס לא התחיל לרצות להרוג יהודים רק ב-7 באוקטובר 2023. חמאס רצה להרוג יהודים ב-2022, וב-2021 וגם חמש שנים קודם ועשר שנים קודם. הוא לא נמנע מזה כי הוא לא רצה – אלא כי הוא ידע שהוא לא יכול. החמאס הוא ארגון טרור רצחני. זו מהותו, זו המוטיבציה הבסיסית שלו. אם הוא היה יכול לצאת למסע של רצח וטבח ואונס וחטיפות שנה קודם או שנתיים קודם, הוא היה עושה את זה. החיזבאללה הוא ארגון טרור רצחני, פונדמנטליסטי, ואם הוא היה מאמין שהוא יכול לירות אלפי טילים וכט"במים ולגרום לפינוי ישובי הצפון שנה או שנתיים קודם, הוא היה עושה את זה.

בכל רגע נתון, התפיסה של הדרג המדיני בישראל, ובוודאי התפיסה של הדרג הצבאי-בטחוני, אמרה שחמאס והחיזבאללה מעוניינים לרצוח מה שיותר ישראלים בהזדמנות הראשונה שתהיה להם.

לזה נועדו מערכי המנהרות חוצות הגדר שנבנו גם בגבול הדרומי וגם בגבול הצפוני. לזה נועדו מערכי ייצור ושיגור הטילים ומפעל ההברחה של אמצעי לחימה לתוך עזה ולדרום לבנון, וגם לשטחי הרשות הפלשתינית. השאיפות הרצחניות של ארגוני הטרור מעולם לא הוסתרו. היה ברור שהם רוצים לרצוח אותנו. עד 2023 היה ברור עוד דבר: שהם לא יכולים, והם יודעים שהם לא יכולים.

מאמצע 2023 היו יותר ויותר קולות בתוך ארגוני הטרור שאמרו שהגיע הרגע שלו הם חיכו. הקולות האלה הופיעו בהערכות המודיעין ובדיונים בצה"ל, בשב"כ, במוסד. היו לא מעט קולות במערכת הישראלית שאמרו: הם כן יכולים, הם רוצים, הם מזהים את ההזדמנות שהם חיכו לה זמן רב. 

הם מזהים את ההזדמנות שחיכו לה זמן רב

מאמצע 2023 היו יותר ויותר קולות בתוך ארגוני הטרור שאמרו שהגיע הרגע שלו הם חיכו. הקולות האלה הופיעו בהערכות המודיעין ובדיונים בצה"ל, בשב"כ, במוסד. היו לא מעט קולות במערכת הישראלית שאמרו: הם כן יכולים, הם רוצים, הם מזהים את ההזדמנות שהם חיכו לה זמן רב. 

אני הייתי אחד הקולות האלה.

אני רוצה להפריך פה אמירה שחוזרת שוב ושוב מצד הממשלה הנוכחית, כאילו הדרג המדיני לא עודכן לגבי העובדה שחמאס כבר אינו מורתע כמו בעבר. הוא כן עודכן. אני עודכנתי, ואת החומר המודיעיני שאני ראיתי ראו כמובן גם ראש הממשלה ושרי הקבינט. אני לא אומר את זה עכשיו במבט לאחור. אמרתי את זה בזמן אמיתי. לא הייתי היחיד. אני רוצה לתאר לכם את הדרך שהובילה להתראות האלה:

ב-24 ביולי 2023 הקואליציה הביאה להצבעה בכנסת את ביטול עילת הסבירות.

במהלך השבוע לפני ההצבעה ביקש הרמטכ"ל, רב אלוף הרצי הלוי, להפגש עם ראש הממשלה נתניהו כדי להזהיר אותו מההשלכות הבטחוניות של ההצבעה ושל המהפיכה המשטרית על מוכנות צה"ל, על ההרתעה הישראלית ועל הדרך שבה קוראים ארגוני הטרור את הקרע בחברה הישראלית. ראש הממשלה – בניגוד למקובל – לא הסכים להיפגש עם הרמטכ"ל ולקיים איתו דיון. אני יושב בקבינטים ובפורומים בטחוניים יותר מעשור, אני לא זוכר מקרה אחד נוסף שבו רמטכ"ל ביקש פגישה דחופה עם ראש הממשלה בגלל איום בטחוני ונענה בשלילה.

במקום הפגישה שלח רב אלוף הלוי מכתב לראש הממשלה ובו הזהיר מהשלכות החקיקה על בטחון ישראל ועל חוסנו של צה"ל. גם במקרה הזה, מדובר בנוהל מאוד יוצא דופן שאני לא זוכר כמותו. ראש הממשלה והרמטכ"ל מדברים, הם לא מתכתבים. הסיבה האפשרית היחידה שיכולה להיות למשלוח מכתב כזה, היא כדי שיהיה תיעוד ממוסמך של אזהרה בטחונית שלא קיבלה מענה.

אני רוצה להפריך פה אמירה שחוזרת שוב ושוב מצד הממשלה הנוכחית, כאילו הדרג המדיני לא עודכן לגבי העובדה שחמאס כבר אינו מורתע כמו בעבר. הוא כן עודכן. אני עודכנתי, ואת החומר המודיעיני שאני ראיתי ראו כמובן גם ראש הממשלה ושרי הקבינט.

היה להם זמן די והותר לשמוע את האלופים. הם לא רצו

באותם ימים שקדמו להצבעה, הייתי בעיצומו של משא ומתן אינטנסיבי, בתיווכו של הנשיא יצחק הרצוג, כדי להגיע לנוסחת פשרה לגבי החקיקה. על השולחן הונח מתווה שלא היה אידיאלי בעיני, אבל קיימנו התייעצות עם גורמים משפטיים והאמנו שמדובר במתווה שלא מכיל בחובו פגיעה מהותית במבנה הדמוקרטי של ישראל, ואפשר לקבל אותו. העברתי מסר ברוח הזו ללשכת ראש הממשלה, דרך הנשיא – והנשיא בחר לעדכן בפרטים גם את חבר הכנסת אריה דרעי. חלק מארגוני המחאה זעמו על כך שאני מוכן להגיע לפשרה, אבל הייתי מוכן להמשיך ולחפש פשרה הוגנת, שלא תפגע בדמוקרטיה הישראלית, גם בגלל המשקל הגדול שנתתי לאזהרות הבטחוניות ששמענו.

יום לפני ההצבעה נפגשתי עם ראש השב"כ, רונן בר. שמעתי גם ממנו אזהרות חסרות תקדים על ההשלכות הבטחוניות של המהפיכה המשטרית והקרע הפנימי שהיא גורמת. שאלתי אותו אם האזהרות האלה הובאו גם בפני ראש הממשלה ושרי הקבינט, והתשובה היתה: "כמובן שכן." גם הנשיא הרצוג קיבל עדכונים לגבי הסיכון הבטחוני הגובר ונתן לכך ביטוי בשיחותיו עם ראש הממשלה.

בבוקר ההצבעה שר הבטחון יואב גלנט הביא לכנסת את ראש אמ"ן, האלוף אהרון חליווה, ואת ראש אגף המבצעים האלוף עודד בסיוק, כדי לתדרך את שרי הקבינט והממשלה על הסיכונים הבטחוניים הכרוכים בהצבעה. שני האלופים וצוותיהם שהו בבניין במשך שעות ארוכות, ממתינים לשרים שיבואו לדבר איתם. שני השרים היחידים שהסכימו להפגש איתם בקצרה היו שרת המודיעין גילה גמליאל, ושר החקלאות אבי דיכטר. שר החוץ אלי כהן שוחח איתם קצרות בטלפון. מאוחר יותר טענו השרים שהם לא נפגשו איתם בגלל לחץ הזמנים של ההצבעות. הטענה הזו לא עומדת במבחן המציאות. ההצבעות במליאה החלו רק ב-14.00 בצהריים. היתה שורת הצבעות ארוכה על נושאים שוליים, היה להם די והותר זמן לשמוע את האלופים. הם לא רצו.

מצטלמים לאחר ההצבעה שהעבירה את עילת הסבירות

כשעתיים לפני ההצבעה שוחחתי עם הנשיא הרצוג בטלפון, והוא דיווח לי שראש הממשלה נסוג מכל ההסכמות לאחר שניהל פגישה מתוחה עם השר יריב לוין ובעקבות מסרים שהועברו אליו בידי השרים סמוטריץ' ובן גביר.
העברתי הודעה לתקשורת שכל נסיונות הפשרה עלו בתוהו, והממשלה מגישה את החוק בגירסתו המקורית והקיצונית. מחוץ לכנסת היו הפגנות סוערות, בתוך אולם המליאה ניסה שר הבטחון, יואב גלנט, להגיע אתנו להסכמות ברגע האחרון. צריך להדגיש, המניע שלו היה בטחוני בלבד. השר גלנט, ככל הידוע לי, לא עסק בנושא המשפטי או החוקתי, מה שהעסיק אותו היתה העמדה הגורפת של גורמי הבטחון – כולל שב"כ ואפילו המוסד – שהמהפיכה המשטרית פוגעת במערכת הבטחון, בחוסנה, בהרתעה הישראלית וביכולת העמידה שלנו מול אוייבינו. הבנתי לליבו כמובן, אבל אמרתי לו במליאה: "יואב, אני לא הבעיה. הייתי מוכן ללכת לפשרה, הם ברחו לי ברגע האחרון." הצעת החוק עברה, והכאוס ברחובות ובמערכת הבטחון הלך והחמיר. 

המשמעות חד משמעית: ישראל ברמת סיכון גבוהה במיוחד

ב-21 לאוגוסט 2023 הייתי בעדכון בטחוני אצל ראש הממשלה. המזכיר הצבאי דאז, האלוף אבי גיל, ניהל את העדכון. הוא דיווח לי על התחממות בכל הגזרות הבטחוניות  – האיראנים, חיזבאללה בלבנון, וארגוני הטרור בעזה וביהודה ושומרון.
האלוף גיל דיווח שכל אלה מזהים בצד הישראלי חולשה, קרע פנימי, מתחים ואובדן כשירות בצבא לצד משבר מתהווה מול האמריקאים. אני חשבתי שמדובר במידע יוצא דופן בחריפותו ובנחרצותו. ראש הממשלה – וכאן אני נותן התרשמות אישית בלבד, כך שניתן לחלוק עליה – נראה משועמם ואדיש לנושא, ולא העיר עליו דבר. 

למי שלא מכיר: בתדרוכים כאלה המזכיר הצבאי מציג עמדה משוקללת של כל גופי הבטחון, בכל הזירות המרכזיות. העובדה היתה שכל אוייבינו קראו באותה צורה את המתרחש בישראל. הם חשבו שישראל נחלשה מבפנים באופן משמעותי. הם זיהו את חוסר הקשב בדרג המדיני, והבינו שמבחינתם מדובר בהזדמנות

היתרון של התדרוך הזה, בגלל שהוא נובע מכל ארגוני הבטחון ברמת ראש הממשלה, הוא שאתה יודע על מה להסתכל בחומר המודיעיני השוטף. בשבועיים שאחר כך הייתי פעמיים או שלוש פעמים – אין לי על זה רישום מדוייק – בועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שם ישבתי לקרוא את דו"חות המודיעין השונים. באישור יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, ובמסגרת מה שמתיר לי החוק כראש ממשלה לשעבר וראש האופוזיציה, אני מקבל גישה לאותם חומרי מודיעין שמקבלים חברי ועדת המשנה למודיעין והשירותים החשאיים – שבה גם הייתי חבר במשך קרוב לחמש שנים. כלומר הונח בפני החומר המודיעיני ברמת הסיווג הגבוהה ביותר. המשמעות שלו היתה חד משמעית: ישראל ברמת סיכון גבוהה במיוחד.

המשמעות חד משמעית: ישראל ברמת סיכון גבוהה במיוחד

ב-18 לספטמבר 2023 הייתי שוב בוועדת החוץ והבטחון וראיתי עליית מדרגה נוספת ברמת הסיכון שהוצגה בדו"חות המודיעין. מה שנכתב שם היה בעיני חד משמעי: ההרתעה הישראלית נשחקה באופן דרמטי, אוייבינו חושבים שיש להם הזדמנות נדירה לפגוע בנו. 

בעקבות החומרים שנחשפתי אליהם הודעתי לצוות התקשורת שלי שאני עומד לערוך מסיבת עתונאים מיוחדת כדי להתריע בפני הציבור הישראלי על צבר יוצא דופן של סיכונים בטחוניים חמורים העומדים בפנינו, וגם על הריפיון של הדרג המדיני מולם. צוות התקשורת שלי חשב שאיש לא יתעניין בזה, שכן המהפיכה המשטרית והעימות הפוליטי "שאבו" את כל הקשב של החברה הישראלית. הם המליצו לי לוותר על מסיבת העתונאים. אמרתי להם שזו בדיוק ההתראה שאני רוצה לתת, שאני רוצה להתריע בפני הציבור הישראלי מכך שבמערכת המדינית אין קשב לאיום בטחוני ברור ומיידי. אמרתי להם שהם לא רואים את החומרים המסווגים שאני רואה, ומה שאני רואה הוא חסר תקדים. זו חובתי הציבורית להזהיר את החברה הישראלית מפני סכנה ברורה ומיידית להתלקחות בטחונית חמורה. אני מציין את הויכוח הזה רק כדי להבהיר כמה חריג היה בעיני מה שהופיע בחומר המודיעיני. 

ב-20 לספטמבר 2023 ערכנו את מסיבת העתונאים, ואני אמרתי את הדברים הבאים:

הם ידעו והחליטו לקחת את הסיכון

הם ידעו שיש סיכון בטחוני בהתנהלות שלהם, והם החליטו לקחת את הסיכון הזה. נתניהו ידע, הקבינט ידע, מערכת הבטחון כן הזהירה, מערך המודיעין על כל אגפיו התריע פעם אחר פעם.

צריך להבדיל בין העובדה שב-7 לאוקטובר לא היתה התרעה טקטית ממוקדת על פריצת הגדר, לבין העובדה שהיתה התרעה אסטרטגית שחזרה ושוב מפני התלקחות אלימה ומפני אובדן ההרתעה.

ראש הממשלה ידע שההרתעה נחלשה. הוא ידע שארגוני הטרור עוקבים אחרי מה שקורה בתוך החברה הישראלית. הוא ידע שהקבינט מאוייש באנשים שאסור היה בשום דרך שהיא לתת להם להתקרב אפילו לקודש הקודשים של בטחון ישראל. הוא ידע שבן גביר לא יכול להיות מופקד על המשטרה ומג"ב והבטחון בהר הבית. הוא ידע שאסור לתת לסמוטריץ' להתקרב למשרד הבטחון. הוא ידע שאיראן, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מזהים הזדמנות במשבר הפנימי בישראל. הוא ידע שזו אחריותה של הממשלה לפעול בהתאם לאזהרות שהיא קיבלה, אבל הוא החליט להתעלם מזה.

אני לא מוריד פה מאחריותה של מערכת הבטחון. היא הזהירה, אבל היא לא נערכה בהתאם לאזהרות שהיא עצמה נתנה. היא ידעה והתריעה, אבל במקום לפעול היא חיכתה להוראות הדרג המדיני. אין לזה תירוץ, לא יכולה להיות לזה הצדקה. 

אלא שאחריות הצבא אינה פוטרת ואינה סותרת את אחריות הדרג המדיני. נתניהו ידע שהוא מוביל את המדינה לסיטואציית קצה, והוא החליט לקחת את הסיכון. הוא העדיף את השיקול הפוליטי על פני השיקול הבטחוני, וטעה את הטעות האיומה ביותר בתולדות מדינת ישראל. את האסון הזה ניתן היה למנוע. ניתן היה למנוע את הנרצחים, את הפלישה לישובים, את החטופים, את מעשי האונס, את הטבח בקיבוצים, בשדרות, באופקים ובפסטיבל הנובה, את מאות החיילים ההרוגים, את פינוי הצפון וריסוק ההרתעה הישראלית. אפשר היה למנוע את זה, וזה לא נמנע.

אלא שאחריות הצבא אינה פוטרת ואינה סותרת את אחריות הדרג המדיני. נתניהו ידע שהוא מוביל את המדינה לסיטואציית קצה, והוא החליט לקחת את הסיכון

נשאלתי פעמים רבות אם אני חושב שאסון ה-7 באוקטובר היה יכול לקרות כשאני הייתי ראש הממשלה. התשובה היא לא.
שאלת ההמשך המתבקשת היא – איך אני יכול להיות כל כך בטוח? והתשובה היא שאין שום אפשרות שהייתי מקבל אזהרות בהיקף שתיארתי, באיכות שתיארתי ובתכיפות שתיארתי, והייתי מתעלם מהן. עובדה היא שאפילו כראש אופוזיציה לא התעלמתי מהן, עובדה היא שמול אזהרות פחותות בהרבה יצאתי באוגוסט 2022 למבצע "עלות השחר" – פעולה יזומה שבה חוסלו מפקדי הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה. אם הייתי ראש הממשלה שנה אחר כך, מול התראות כאלה, הייתי עוצר את כל הפעילות הפוליטית ודורך את המערכת. 

הדיון על מניעיו או מצבו הנפשי של ראש הממשלה נתניהו, הוא לא מענייני. אני לא יכול לומר פה בבטחון למה הוא לא פעל בהתאם לחומר המודיעיני, למה הוא לא מילא את חובתו ועצר תהליך פוליטי ומשפטי שיצר אפקט הרסני להרתעה הישראלית ולמוכנות מערכת הבטחון. אני כן יכול לומר לכם שהסכנה הופיעה בחומרים המודיעיניים. אני כן יכול לומר לכם שהגדרת התפקיד של ראש הממשלה ושל הקבינט, אולי ההגדרה הקריטית ביותר של התפקיד – היא החובה לעצור הכל מול סוג כזה ואיכות כזו של מודיעין ומידע, ולגייס את כל המערכת לעצירת האיום. התפקיד הראשון של ראש ממשלה בישראל הוא למנוע את מותם של אזרחים.

החובה הראשונה של הקבינט, היא לספק בטחון לאזרחי ישראל. זה לא נעשה. את התוצאות הטרגיות כולנו מכירים.

עוד על וועדת החקירה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן