חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הקואליציה המופקרת בונה על אחריות המפגינים – יואב גרובייס

הקואליציה המופקרת התנערה מכל אחריות. היא צופה בחורבן שהיא ממיטה על ישראל וממשיכה לדהור קדימה. כשהיא רואה את האחריות האדירה שמגלים מיליוני האזרחים שיצאו להיאבק בה, היא מבינה שהיא יכולה להמשיך בשלה. הקואליציה והנאשם בפלילים שמוביל אותה – אדם שכבר מזמן הוכיח שלא יבחל בדבר כדי להיחלץ מאימת הדין – רואים את האחריות הזו ובונים על כך שבשעת חירום או אל מול האיום בפגיעה בלתי הפיכה בחוסן הצבאי של ישראל, כל אותם אזרחים פטריוטיים יגלו אחריות ויוציאו אותם מהבוץ
במחנה המחאה יש עדיין רבים שמסרבים לקרוא להפלת הממשלה.
אין זה משום שהם הולכים שולל אחר התעמולה החלולה של הקואליציה (״אתם לא מקבלים את תוצאות הבחירות״) אלא משום שהם מאמינים שצו השעה הוא ממשלת אחדות.
אני כותב ״מאמינים״ ולא ״חושבים״ מכיוון שגם אם לעצמם הם מסבירים שזו המסקנה של ניתוח רציונלי ומפוכח, היא צבועה בדאגתם הגדולה (והמוצדקת!) מפני הימשכות המצב הקיים ובחרדה גדולה מפני הנזק שהוא מחולל למדינה.
אפשר להתווכח אם זו מסקנה נכונה או לא (דעתי האישית היא שלא ושנתניהו חצה את הרוביקון בגלל צרותיו המשפטיות ולכן כל דיבור על ממשלת אחדות בראשותו יהיה תעלול שמטרתו לרסק את האופוזיציה ולהחליש את המחאה), אבל אני מבקש להתמקד בנקודה אחרת: אלו שקוראים להיכנס לממשלת אחדות עושים זאת מתוך תחושת אחריות כבדה. בכלל, המפגינים שקמו והתגייסו למאבק על עתיד הדמוקרטיה הישראלית הבינו שהם מוכרחים לקחת אחריות על עתידם. רבבות חיילי המילואים שהודיעו על הפסקת התנדבותם לא התנערו מאחריות, כפי שמבקריהם מבקשים להציג זאת, אלא להפך: הם נקטו בצעד קשה ובלתי נתפס מתוך תחושת אחריות כבדה.
 
לעומתם, הקואליציה המופקרת הזו התנערה מכל אחריות. היא צופה בחורבן שהיא ממיטה על ישראל וממשיכה לדהור קדימה. כשהיא רואה את האחריות האדירה שמגלים מיליוני האזרחים שיצאו להיאבק בה, היא מבינה שהיא יכולה להמשיך בשלה.
הקואליציה והנאשם בפלילים שמוביל אותה – אדם שכבר מזמן הוכיח שלא יבחל בדבר כדי להיחלץ מאימת הדין – רואים את האחריות הזו ובונים על כך שבשעת חירום או אל מול האיום בפגיעה בלתי הפיכה בחוסן הצבאי של ישראל, כל אותם אזרחים פטריוטיים יגלו אחריות ויוציאו אותם מהבוץ; הם בונים על כך שמתוך אותה תחושת אחריות שהוציאה אותם לרחובות, יגישו לנתניהו ולשותפיו המופרעים גלגל הצלה, במחשבה שבכך הם מצילים את המדינה עצמה.
חברי הקואליציה, שרי הממשלה ונתניהו עצמו לא צריכים לגלות שום אחריות כי הם בונים על כך שאנחנו נהיה אחראים מספיק כדי להציל אותם מעצמם. הם ישפכו עוד ועוד דלק על המדורה מתוך אמונה שבסוף אנחנו נביא את המים שיכבו אותה, ולכן הם לא צריכים לחשוש מכך שיישרפו בעצמם.

השאלה הגדולה היא אם להציל אותם מעצמם כדי להציל את עצמנו היא המסקנה המתבקשת, או שמא עלינו להבין שאין דרך להציל את עצמנו כל זמן שהאדם שמוביל את ההרס ממשיך לאחוז בהגה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחאות | הפגנות | מעקב חקיקה | קבוצות מאבק | עדכונים מהשטח:
כל מה שחשוב למחנה הדמוקרטי-ליברלי - אצלך בווצאפ

דילוג לתוכן