חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

״עם הדגל הנכון והכותרת המתאימה, יצטרפו עוד מאות אלפים למחאה״ – יהונתן גפן בראיון אחרון

״כל כך קטנים וכבר מופעלים! והם לא יכולים לדעת, אבל מעכשיו לא יפסיקו להפעיל אותם. המורים, המפקדים, צה"ל, המעסיקים, הממשלה הבזויה, הבזה לדמוקרטיה והמורכבת מפושעים ומתחמנים, שמנסים בכל האמצעים לשלוט באזרחים ונחושים להשאיר את הילדים בודדים ונטולי חברים, מלבד החבר הקטן, הנייד, שינהל את חייהם״

יהונתן גפן בראיון אחרון לאפרת זמר-ברונפמן. ווינט. 3.2.23

כשאני רואה את הילדים של הדורות הבאים אני שמח ועצוב. לפני חודשיים הייתי ביום ההולדת של נכדי, אליוט, שחגג שבע שנים טובות. חברים בגילו באו לחגוג איתו על הדשא. חבילה של ילדודס מלאי תום ומתיקות, וכל כך הרבה עתיד לפניהם, ובדרן מושקע עם כובע של ליצן מפעיל אותם.
כל כך קטנים וכבר מופעלים! והם לא יכולים לדעת, אבל מעכשיו לא יפסיקו להפעיל אותם. המורים, המפקדים, צה"ל, המעסיקים, הממשלה הבזויה, הבזה לדמוקרטיה והמורכבת מפושעים ומתחמנים, שמנסים בכל האמצעים לשלוט באזרחים ונחושים להשאיר את הילדים בודדים ונטולי חברים, מלבד החבר הקטן, הנייד, שינהל את חייהם. מעתה ועד עולם.

ורוב הילדים יצייתו: הם יתגייסו לצבא, שכבר לא עממי אלא משרת את אימפריית הכיבוש המקולל, ויעצמו את עיניהם כשילדים פלסטינים בגילם ייהרגו. בחלוף השנים השליטים יפעילו אותם יותר, אבל הנערים שלנו לא ישמעו על זה כי בדיוק נכנסה להם הודעה.

אני מעריץ את המפגינים ועוקב בגאווה אחרי ההפגנות ההמוניות

כמי שמשחר חייו מאמין ביכולתם של בני האדם ובזכותם לחופש, אפשר לומר ש"נולדתי – נגד", נאמן למשנתו של אלבר קאמי: "כל ההיסטוריה האנושית היא, במובן מסוים, סיכום מרידותיהם של בני האדם".
אני מעריץ את המפגינים ועוקב בגאווה אחרי ההפגנות ההמוניות, שלדעתי חשובות ואסור להפסיק אותן, גם, ואפילו בעיקר – לא אחרי פיגועים. עם כל הצער על הנפגעים, אסור לתת לאבל לאומי להסיח את הדעת מהמרד האנטי־לאומי. צדק החבר דויד גרוסמן שאמר שזה "הזמן השחור", ולמעשה דימה את מצב האומה להפסקת חשמל.

אחת הבעיות של המרד היא שיש לו יותר מדי ראשים: מרד נגד כפייה דתית, מרד נגד הומופוביה, מרד נגד ההפיכה בממסד, והכי חשוב כמובן – נגד הכיבוש, שהוא אבי כל תחלואינו, ורק חסר שיצטרף עוד מחנה, טבעונים עם דגל של חסה, למשל. הבעיה היא שאין כותרת משותפת או סיסמה שמקובלת על כל המחנות.
אני זוכר שבמלחמת לבנון הכי ראשונה הקמנו, חבורה של קצינים כועסים, את "יש גבול", תנועת הסרבנות הראשונה בישראל. כשניסינו לגייס אמנים שיופיעו בעד נסיגה מיידית, נתקלנו בסירובים בגלל סיסמאות נגד אריק שרון והצבא. וזה היה שלום חנוך שהציע את "תחזירו את החיילים הביתה". והייתה הופעה בצפון, שאותה הנחיתי בחן, עם קהל של עשרות אלפים, וכידוע, החיילים אכן חזרו הביתה.
 
עם הדגל הנכון והכותרת המתאימה, יצטרפו עוד מאות אלפי אזרחים להפגנות ולמרד, עד שננצח את השחור, וגרוסמן, וכל ב. ישראל, יראו את האור.
 
מתוך הכתבה של אפרת זמר-ברונפמן בווינט 03.02.23 |
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחאות | הפגנות | מעקב חקיקה | קבוצות מאבק | עדכונים מהשטח:
כל מה שחשוב למחנה הדמוקרטי-ליברלי - אצלך בווצאפ

דילוג לתוכן