תפריט
יום שני עמוס ומסוכן בקידום חקיקה אנטי דמוקרטית,
סיכום מתומצת של הדיונים ומשמעותם בצורה יבשה ועניינית, כך שכל אחד יוכל לקבל החלטה איך לפעול מול זה.
הצעות שעניינן הגדלת כוחה של המשטרה
שתי הצעות מקודמות בהליכי בזק, תוך עקיפה של שומרי הסף, בניגוד לעמדה המקצועית של היועמ”ש לממשלה, הסנגוריה, לשכת עורכי הדין והאגודה לזכויות האזרח.
ההצעות מרחיבות באופן חסר תקדים את סמכויות המשטרה וצפויות לפגוע בזכויות אזרחים ובחופש הביטוי והמחאה.
8:15 – הועדה לביטחון לאומי
הצ”ח להטלת מגבלות באמצעות צווים מנהליים
ההצעה תאפשר למשטרה על בסיס מידע מודיעיני בלבד ובלי שום ראיות משמעותיות לדרוש מבית משפט הטלת הגבלות מנהליות קיצוניות ובהן: מעצר בית, הרחקה, הגבלת מקום עבודה, יציאה מהארץ ועוד, למשך חודשים ויותר על פעילים ב”ארגוני פשיעה”.
הגדרת “ארגון פשיעה” היא נרחבת ביותר וייתכן שגם פעילי מחאה ו”מתנגדי משטר” עלולים למצוא עצמם תחת הגדרה זו.
צווים מנהליים משמשים כיום לעבירות ביטחון בלבד, אם ההצעה תעבור היא תהפוך את המשטרה לשב”כ
10:30– הועדה לביטחון לאומי
הצ”ח החמרת תנאי שחרור בערובה
לפי ההצעה, קצין משטרה יוכל להטיל על חשודים מגבלות דרקוניות ובהן: מעצר בית, הרחקה מהבית ועוד, לפרקי זמן ארוכים ללא צורך בהסכמת החשוד וללא אישור בית משפט.
כל אזרח שייעצר עלול למצוא עצמו בפני הגבלות קיצוניות ביותר על זכויות היסוד שלו בלי הליך משפטי. ההרחבה עשויה לפגוע גם בזכויות מפגינים ולאפשר הטלת מגבלות על פעילי מחאה לפרקי זמן ארוכים.
מצב שעניינו הכפפת מערכת המשפט תחת הממשלה
11:00– ועדת חוקה
דיון על אי-מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים
כמה נקודות שחשוב להכיר לפני:
ב-9 במאי 2024 סיים השופט (בדימוס) אורי שהם את תפקידו כנציב תלונות הציבור על שופטים ומאז לא מונה לו מחליף. בחוק נקבעו מועדים למינוי הנציב הבא: לא יאוחר מ-30 ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב היוצא. מועד זה חלף.
בהעדר נציב מכהן, לא ניתן להחליט על תלונות. לפי דו”ח הנציבות, בשנת 2023 התקבלו בנציבות 897 תלונות על שופטים ודיינים בכל הערכאות (עליון, מחוזי, שלום, משפחה, עבודה, בתי דין דתיים) וניתנו 871 החלטות.
על פי חוק, הנציב מתמנה בידי הוועדה לבחירת שופטים, לפי הצעה שמוסכמת על שר המשפטים ועל נשיא בית המשפט העליון. המועמד צריך להיות כשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון, ומעמדו הציבורי והיכרותו עם מערכת המשפט יובאו בחשבון לעניין מועמדותו ומינויו. הנציב מכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים.
ארבעת הנציבים שכיהנו עד כה בתפקיד מאז שהוקמה הנציבות היו שופטים לשעבר של בית המשפט העליון.
מפרסומים בתקשורת עולה ששר המשפטים רוצה כי הנציב הבא לא יהיה שופט לשעבר של בית המשפט העליון כמו כל הנציבים שמונו עד כה, אלא שופט לשעבר של בית המשפט המחוזי. לפי הפרסומים, אין לכך הסכמה של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, והמינוי תקוע בשל הווטו ההדדי של השניים.
דרישת שר המשפטים מהדהדת טענות שעלו בדיון קודם בנושא בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לדוגמה מפי יו”ר הוועדה, כי קיים מעין “ניגוד עניינים” כשנציב שהוא שופט בית משפט עליון לשעבר צריך לברר תלונה על שופט בית משפט עליון מכהן, בשל קשרי עבודה שהיו להם.
יש לראות את הניסיון של שר המשפטים ואת אמירות יו”ר ועדת חוקה כחלק ממהלך כולל של התקפה על עצמאות מערכת המשפט, הבאה לידי ביטוי גם בניסיון שר המשפטים לדחות את עקרון הסניוריטי במינוי נשיא בית המשפט העליון וכן בניסיונו לשנות את דרכי העבודה הרגילות של הוועדה לבחירת שופטים ולקחת לעצמו זכות וטו על בחירת שופטים.
כך גם במקרה זה, עיצוב המעמד ואופן עבודת נציב תלונות הציבור על שופטים נועדו לאפשר בירור תלונות באופן שיביא לשיפור השירות השיפוטי בלא פגיעה בעצמאות השיפוטית.
המהלך של שר המשפטים מנסה לשנות את האיזון הזה ולפגוע באי-תלות השופטים.
מבוסס על חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאגודה לזכויות האזרח
