בספטמבר הגדר נפגעה ונפרצה ממטענים רבי עצמה, אבל לא נעשה דבר

…אני בתיה הולין, כמעט 50 שנה בכפר עזה, חיה פה 22 שנה במלחמה. מלחמה שמנהיגי מדינת ישראל לדורותיהם לא חשבו שצריך לטפל בה. לטילים הם קראו טפטופים, כל מיני מלחמות קראו להן מבצעים, כי זה לא היה רציני, זה היה כמה ימים או כמה חודשים, אבל זה 22 שנה שאנחנו חיים במלחמה.

לאורך השנים ובעיקר בשנת 2018, שנת השריפות המטורפות שהיו בעוטף עזה, הבנתי שאף אחד לא באמת מבין מה קרה אצלנו. התקשורת היתה מספרת שיש שתיים שלוש שריפות כל יום כשאצלנו היו 40 שריפות כל יום.

בחודש האחרון, מה שקרה אצלנו על הגדר היה שערורייה בקנה מידה שאי אפשר לתאר. כל יום המוני פלסטינאים עם מטעני חבלה רבי עוצמה, עם ירי ונשק ומהומות נוראיות. בחודש ספטמבר.
בגלל שהייתי ראש צח״י אצלנו במשך 10 שנים יש לי קבוצת פייסבוק של אנשי צבא שמהם אני מקבלת מידע מדוייק שלא מגיע בדרך כלל להמונים. שם למדתי שבחודש האחרון ממטענים רבי עוצמה הגדר נפגעה ונפרצה והיו שם אירועים שאף בר דעת לא יכול לחשוב שאפשר לעבור לסדר היום. הגדר היתה הרוסה. המטענים הענקיים שפוצצו שם לאורך חודש ספטמבר גרמו נזקים לא יתוארו בגדר. אבל לא עשו עם זה דבר. ההודעות של דובר צה״ל או של גורם צבאי בכיר היו: כל זמן שאין איזו פגיעה באזרחים, האירועים יכולים להשאר על הגדר, ועוטף עזה יכולים לסבול כמה טילים וכמה שריפות כל יום. הם יכולים להתמודד עם זה. זאת אומרת אין שום בעיה. יש לי את זה מתועד.

בפייסבוק שלי בחודש ספטמבר כל יום יש פוסט שמדבר על השערורייה שמדינת ישראל מרשה לעצמה ביחס שלה אלינו בעוטף עזה. הפקרה מוחלטת. צחי הנגבי אמר – לא נורא זה לא איום אסטרטגי…