חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

קומו, צאו, הפגינו נוכחות, למען ילדינו, עתידנו! – דרור קרן

אנחנו בסיומו של עוד חג, עם המילים חירות ובני חורין שעומדות לנו בגרון. עם אקורדיאון בלב שנפתח ונסגר בין תקווה וסיכוי, בין סיוט ועינוי, חושך ואור ומפחי נפש וחוזר חלילה. אזהרות, הפגנות, חרמות, ואין עוצר. ואין עסקה. איך שלא תסובבו את זה. מלחמה. רפיח תחילה. סליחה ומחילה, יש קבינט, יש החלטה, יש ממשלה.

יום אחד הרי נישאל: מה עשיתם שם כל הדרך לגיהנום? נישאל, ישאלו הילדים, הנכדים, אם לא הם ההיסטוריה, איפה הייתם? מול כל ה"נמשיך עד הסוף" מול הפוטו שופ בולדורף אסטוריה?

השחקן דרור קרן. קיסריה. מוצ״ש 4.5.24


 

אשה כבת 40 חיכתה בסוף הצגה בקאמרי. יצאנו והיא לחצה ידיים. נשארה כדי להודות, ואני שואל מאיפה את באה, מפונה ממושב ליד הגבול בצפון. הם ליד הכינרת כבר שבעה חודשים. בעלה במילואים, היא עם ילדה בת אחת עשרה, ילד בן שש.

אני פוחד לשאול, אבל לא יכול שלא. מה אתכם? איך אתם? והיא מחייכת חיוך מר, מושכת בכתף, "מאיפה להתחיל?" היא אומרת. הגדולה בטרפת, איבדה כיוון, הקטן, גם אם נוכל לחזור, לא רוצה לחזור, הוא בסיוטים שיקפצו לו מעל הגדר… אני לא ישנה בלילות מחרדה לבעלי… יש לנו חברים שנרצחו מהעוטף, שעוד לא התחלתי להתאבל עליהם… ובוכה…

אתה עומד בלי מילים מול חוסר אונים מהלך. אחרי שהיא נרגעת קצת היא אומרת "חצי הצגה הסתכלתי ימינה ושמאלה, על האנשים"… ושאלתי למה. והיא עשתה כזה… "לא משנה". אבל היה ברור לי כמה זה משנה. הכי משנה בעולם. ועוד פעם אמרה תודה, שאלה איפה התחנה ורצה לאוטובוס האחרון לטבריה.

בלילה ההוא בתום ההצגה, אחרי שהיא נסעה, בת עמי, לביתה שהוא לא ביתה, למשפחתה. לא הצלחתי להירדם. בשתיים בלילה, הטלפון זימזם, הודעה ממנה. אתם יודעים היום ברשתות אין בעיה למצוא אותך, מקריא לכם את ההודעה כלשונה:
"סליחה שנפלתי עליך, הדמעות זה כי המועקה מצאה פתאום איזה סדק. לשחרר. סליחה אם הבכתי. אני חייבת לך הסבר. הסתכלתי על הקהל, כי ניסיתי לזהות בהם משהו שאני מכירה, חיבור… אנשים עברו ועוברים דברים יותר גרועים מהמשפחה שלי, אבל הנתק הוא תמצית האימה שלי מהעתיד. הוא הסיבה שאני לא מכירה את החיים שלי, כל יום שעובר אני פחות ופחות מבינה את ההתנהלות, מרגישה שאנחנו הולכים על אוויר".

אנחנו בסיומו של עוד חג, עם המילים חירות ובני חורין שעומדות לנו בגרון. עם אקורדיאון בלב שנפתח ונסגר בין תקווה וסיכוי, בין סיוט ועינוי, חושך ואור ומפחי נפש וחוזר חלילה. אזהרות, הפגנות, חרמות, ואין עוצר. ואין עסקה. איך שלא תסובבו את זה. מלחמה. רפיח תחילה. סליחה ומחילה, יש קבינט, יש החלטה, יש ממשלה.

יום אחד הרי נישאל:
מה עשיתם שם כל הדרך לגיהנום? נישאל, ישאלו הילדים, הנכדים, אם לא הם ההיסטוריה, איפה הייתם? מול כל ה"נמשיך עד הסוף"
מול הפוטו שופ בולדורף אסטוריה?

מול האופורטוניסט שחבר לטרוריסט, שחבר למשיחיסט ולגזען פנאט, שעל חשבון בני עמו שהפקיר הוא רק מעלה את המחיר, מוכר לנו בבלת על "ניצחון מוחלט".

מסתבך והולך | מסבך והולך | משסה ומתחמק | ומפרק ומתרחק | והולך ומסכסך ומסתבך | מחבל ומחרב | ומתרחק ומסתבך | ובגלל זה אנחנו פה, עד שילך. | בסוף יש מחיר, אדוני, | תרצה או לא, זה מה שיצא.

אין לך יותר קדימה, אין יותר רברס, אתה בדרך ללא מוצא. | גם לנוכל ותיק, נגמר בסוף השטיק, אוזל הטריק, | לא נשאר כלום, לאיש השישי הכי חכם ביקום,

זה בסוף נופל תמיד על הפער בין המילים למעשים | בין האסונות, המחדלים, ואפס הניסים, | בין ההבטחות, שמעולם לא קיים | בין הסיסמאות ואי היכולת ליישם, | אין בן אדם מאחורי המסכה, | אין יותר שפנים בכובע לקוסם.

גיהנום, עברו ועוברים בני עמך, ואתה ועדת המטורפים שאיתך, לא עשיתם ולא עושים דבר אחד, פעולה אחת בכיוון של תיקון, בכיוון של ריפוי, אתה מלא דאגה, אתה חרד ורועד לעתידך, לגורלך, לשליטתך, זו תמצית משילותך אדוני. בנראות, לא באחריות. סקרים, רייטינג, פוטושופ. לא במנהיגות, מבקר המדינה שאתה מינית מבקש לדעת על ההתנהלות וכותב "אין שיתוף פעולה מצד משרדך", אולי כי עוד לא תפסו אותך בדש מעילך.

הנה אנחנו תופסים, תופסים אדוני, הננו כאן תופסים, בדש, בצווארון בשרוולים, משני הצדדים, תופסים, מנערים, שואלים:

מה יש לך, מר נון בנימין? שאף אחד לא מבין. אף אחד לא מבין. לא ניתן להבנה, נשגב מכל בינה, שמהבית שלנו, זה מה שנותר, מכל קיבוץ הגלויות הזה, זה מה שנשאר, מכל הנפילות והתקומות, מכל קורבנות המלחמות, האשכנזי, הספרדי, הציוני השמאלני, הימני, בסוף זה נגמר, עם איש אחד אשם שאמר, המדינה שתישרף. קודם אני.

כאן בקיסריה מול משכנו של קיסר הנתק. ראש ממשלת ההתנהלות. אני מחזק את אחיי ואחיותיי שפה, ואומר למי שאולי רואה ושומע אותנו, מהספה בבית, בואו, הפגינו נוכחות, למען ילדינו, עתידנו, בואו ותהיו פה השמיעו קול בשביל מי שלא יכול.
ביחד נצלח את המנותק, ננצח את המנתק.
יד ביד, ביחד מחושך לאור גדול.

כנגד מי שמפורר, מחריב, מנתק אותנו, נצעד עכשיו יחד לביתו של האשם, עד שילך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן