תפריט
רגע, אז הפסדנו? | אבל רפיח, מה עם רפיח? | אבל סינואר והחמאס יחגגו ניצחון? | ומה יהיה עם הצפון? | מה החלופה לעיסקה הזו? אולי שווה לשקול אותה?
שאלות ותשובות נפוצות על העיסקה שעל השולחן
ערן עציון – לשעבר סגן ראש המל״ל וראש התכנון המדיני במשרד החוץ
1. רגע, אז הפסדנו?
כן. הפסדנו. הפסדנו ב-7/10, וגם אם ניתן היה לייצר סוג של ניצחון בחודשים שחלפו מאז, נתניהו וממשלתו עשו את ההפך המוחלט. מנעו כל אפשרות ליצירת שלטון פלסטיני-ערבי אנטי-חמאסי, הרסו את היחסים עם ארה”ב והמערב, יצרו אסון הומניטרי במימדים מטורפים, ואיבדו כל לגיטימציה פנימית, אזורית ובינלאומית. העסקה שעל השולחן מבטאת את הכישלון הזה, והיא מאפשרת להחזיר את מעט החטופים שעוד נותרו בחיים, להפסיק את הלחימה, ללכת לבחירות ולהתארגן מחדש לשיקום המדינה, החברה והאסטרטגיה הלאומית מול אויבים ומול בעלי ברית.
2. אבל רפיח, מה עם רפיח?
רפיח היא דחליל. הסחת דעת שנתניהו יצר והתקשורת באיוולתה קנתה בתחילה, ורק חלקה התפכח. גם כיבוש מלא של רפיח לא היה משנה שום דבר מהותי בתמונת המצב, ולא היה מייצר “ניצחון”. בכל מקרה, באופן מעשי ארה”ב הטילה ווטו על כניסה מאסיבית לרפיח, ואין לישראל אופציה לבצע זאת. הממשלה הבאה תידרש ליצור פתרון מהותי ועמוק לכל סוגיית החמאס, לכל שטח עזה, לסכסוך הישראלי פלסטיני ולהצעת המגה-דיל האמריקנית-סעודית. רפיח היא חלקיק לא חשוב בתוך התמונה הגדולה, שנתניהו מנסה לנפח. זה פייק.
גם כיבוש מלא של רפיח לא היה משנה שום דבר מהותי בתמונת המצב, ולא היה מייצר "ניצחון". בכל מקרה, באופן מעשי ארה"ב הטילה ווטו על כניסה מאסיבית לרפיח, ואין לישראל אופציה לבצע זאת.
3. אבל סינואר והחמאס יחגגו ניצחון?
נכון. וזה יהיה מרתיח. אבל אנחנו נזכה לראות חלק מהחטופים חוזרים בחיים. וחיילינו יפסיקו להסתכן לשווא, במלחמה ללא אסטרטגיה וללא תכלית מדינית, אלא רק עם מטרה פוליטית-פרסונלית-קרימינלית של נתניהו ושותפיו העבריינים והמשיחיים. ונוכל ללכת לקלפיות, לסלק את פושעי ה-7/10, ולבחור ממשלה ראויה שתוכל להתחיל את תהליכי השיקום וההתחדשות הלאומיים.
4. אז חמאס יחזור לשלוט ברצועת עזה?
בטווח הקצר יווצר מצב ביניים שבו מצד אחד הרצועה תוצף בסיוע הומניטרי, תושבים יחזרו לאין-בתים שלהם, וחמאס ינסה לשקם את שלטונו. מצד שני, ישראל תצטרך לעשות מאמצים נגדיים, בתנאים לא קלים, אבל עם תמיכה של ארה”ב, וכל מדינות העולם המערבי והערבי. הממשלה הבאה תוכל ללכת ל”מתווה ביידן” שכולל הקמת ממשלה פלסטינית לא-חמאסית, בגיבוי סעודיה, מצרים ומדינות ערביות נוספות. בקיצור – בטווח הקצר זה ייראה רע. אבל בתוך מספר חודשים ניתן יהיה להפוך את הקערה.
5. ומה יהיה עם הצפון? התושבים עדיין פליטים!
בסבירות גבוהה מאוד, העיסקה תאפשר חתימה על הסכם עם לבנון, שיביא לשביתת נשק ממושכת, להרחקת חיזבאללה מהגבול, ויאפשר את חזרת התושבים לישובים ותחילת שיקומם. לבעיית חיזבאללה במובנה המהותי וארוך הטווח – תידרש הממשלה הבאה.
6. מה החלופה לעיסקה הזו? אולי שווה לשקול אותה?
ובכן, החלופה לעיסקה הזו איננה “ניצחון מוחלט”, וגם לא “ניצחון”, וגם לא “מיטוט החמאס” ואפילו לא “כניסה לרפיח”. החלופה לעיסקה הזו היא שקיעה מהירה בבידוד מדיני קטסטרופלי, עם אמברגו נשק אמריקני ואירופי. כלומר שלילת יכולתו של צה”ל לפעול לא רק בעזה, אלא בכל הזירות, ויצירת פיתוי עצום לחיזבאללה ואיראן לפעול. גם הכלכלה הישראלית תידרדר במהירות, עוד ועוד מדינות יטילו חרמות סחר והשקעות, המחירים יאמירו, השקל יישחק, וניכנס למשבר כלכלי חמור.
החלופה לעיסקה הזו היא שקיעה מהירה בבידוד מדיני קטסטרופלי, עם אמברגו נשק אמריקני ואירופי. כלומר שלילת יכולתו של צה"ל לפעול לא רק בעזה, אלא בכל הזירות, ויצירת פיתוי עצום לחיזבאללה ואיראן לפעול. גם הכלכלה הישראלית תידרדר במהירות, עוד ועוד מדינות יטילו חרמות סחר והשקעות, המחירים יאמירו, השקל יישחק, וניכנס למשבר כלכלי חמור
נתניהו וממשלת ה-64 יגיבו בעוד צעדים קיצוניים וקיקיוניים וחסרי משמעות כמו “חרם נגדי על טורקיה”, ויפיקו עוד סרטוני-תוכחה על “העולם כולו נגדנו”, ו-“אתם אנטישמים”.
עלול להיות גם נסיון למיטוט הרש”פ ולהבערת איו”ש, כדי לייצר עוד הסחות דעת ולמנוע בחירות. הממשלה תסלים את המלחמה לא רק נגד העם הפלסטיני כולו, והעולם המערבי כולו, אלא נגד רוב הציבור הישראלי, ה-80% שדורשים את החלפתה.
זו החלופה לעיסקה. עכשיו תחשבו איזו חלופה עדיפה…
