תפריט
07:30 בוקר שישי – איילה מצגר וקבוצת אזרחים מגיעים לביתו של השר ללא תיק חילי טרופר לדרוש ממנו ״אם אין עסקה צאו מהממשלה״. טרופר יצא אל המפגינים והסביר שהמחנה הממלכתי משפיע על הממשלה ואם לא יהיו שם יהיה גרוע יותר
דיווח וניתוח: ערן עציון
יש עוד המון דברים חשובים על סדר היום - חיזבאללה, איראן, איו"ש. בכולם אנחנו משפיעים לכיוונים פחות קיצוניים.
באנו עם אילה מצגר ומשפחות חטופים לביתו של השר ללא תיק וללא בושה חילי טרופר, במושב פסטורלי בהרי ירושלים.
— Eran Etzion ערן עציון (@eranetzion) April 26, 2024
האיש שאחראי ואשם, עם חברי סיעתו, חברי הקבינט וחברי הממשלה – להפקרת החטופים ולדרדור המדינה לאסון מתמשך.
"נגמר להם הזמן, עסקה על השולחן" 👇 pic.twitter.com/kxy3Uu6M3u
1. המחנה הממלכתי משפיע על עמדות הקבינט והממשלה בנושא החטופים.
2. אם לא נהיה שם – יהיה יותר גרוע, כי בן גביר וסמוטריץ ישפיעו עוד יותר.
3. אנחנו כל הזמן שוקלים האם לצאת.
4. אם נצא, אין שום ערובה שהממשלה תיפול. מבחינתם הם ימשיכו גם עוד שנתיים.
5. כשנגיע למסקנה שאין יותר סיכוי לעסקה, כי סינואר לא מוכן, אז נצא.
6. יש עוד המון דברים חשובים על סדר היום – חיזבאללה, איראן, איו”ש. בכולם אנחנו משפיעים לכיוונים פחות קיצוניים.
7. כן, דיברנו על בחירות בספטמבר.
1. טרופר מצא את הנקודה המושלמת מבחינתו. The ultimate sweet spot – כל עוד אנחנו בממשלה, סימן שאנחנו משפיעים ושזה הדבר הנכון. עד מתי זה יהיה נכון? כל עוד זה יהיה נכון. מה זה “נכון”? מה שאנחנו מוצאים לנכון. רגע, זה טיעון מעגלי, לא? נכון.
2. בין אם טרופר חושב בכנות שגנץ ואייזנקוט והוא עצמו משפיעים על ההחלטות בקבינט (אולי), ובין אם הוא מייצר נראטיב פיקטיבי לתועלתו האישית והפוליטית (בהחלט אולי), מבחן התוצאה ברור וחד-משמעי – החטופים מתים ולא חוזרים, ישראל מתבוססת בעזה, ישראל רחוקה מאוד מהחזרת השקט לצפון או לדרום, ישראל בקריסה מדינית ומשפטית-בינלאומית, הכלכלה והמורל הלאומי בקרשים, ו-עצם חברות המחנה הממלכתי בממשלה מלבינה את נתניהו ואת כשלונותיו, ומאפשרת לו לקנות זמן ועוד זמן, על חשבון האינטרסים הלאומיים.
המחנה הממלכתי מחויב - לכאורה - לבחירות בספטמבר. עליהם להפוך את המחויבות הלכאורית והלא רצינית הזו, לאולטימטום ציבורי, פוליטי ומוסרי מחייב.
3. אז מה הפתרון? יש רק פתרון אחד והוא פירוק הממשלה והליכה לבחירות, כמה שיותר מהר. המחנה הממלכתי מחויב – לכאורה – לבחירות בספטמבר. עליהם להפוך את המחויבות הלכאורית והלא רצינית הזו, לאולטימטום ציבורי, פוליטי ומוסרי מחייב. רק דדליין חד וברור של בחירות בספטמבר יוכל להניע את נתניהו, את הממשלה, את הכנסת ואת הציבור כולו לפעולה שתשנה את המגמות המסוכנות והחמורות ו”תעצור את השעון”.
4. הציבור צריך לדרוש מגנץ, אייזנקוט וטרופר דרישה ברורה – עימדו בהבטחתכם. הודיעו על בחירות ביום שלישי, ה-3/9/24, והקדישו את כל מאמציכם, ואת כל הונכם הפוליטי והציבורי להשגת עיסקה והליכה לבחירות. הניחו הצעה לפיזור הכנסת ביום הראשון של כנס הקיץ, ב-19/5.
5. נכון, נתניהו יתנגד. וכך גם רבים מבין 64 המשת”פים שלו. אבל הציבור ברובו העצום יהיה אתכם, ובכוחות משותפים נגרום לזה לקרות.
