אתה עושה זאת כי אתה מנסה למנוע ביקורות על הממשלה – תגובת נשיא אוניברסיטת ת״א לשר קיש

ולתגובת  פרופ׳ אוריאל פורת, נשיא אוניברסיטת ת״א:

קיבלתי בתדהמה את מכתבך המופנה ליו”ר ור”ה ואלי באופן אישי. לפני שאתייחס לאירוע שהתקיים באוניברסיטת תל אביב לפני יומיים, הרשה לי להתייחס במילים אחדות להאשמותיך הכלליות יותר, וזאת בהמשך למכתב ור”ה שיצא אליך לפני שעה קלה, ואשר אף אני חתום עליו.

מעולם לא היתה השתקה או סתימת פיות, לא באוניברסיטת תל אביב, ולא באף אוניברסיטה אחרת. בכל האוניברסיטאות בישראל יש מקום לכל דעה, של ימין ושל שמאל. חופש הדעה, חופש המחשבה והחופש האקדמי, הם נשמת אפינו. בלעדיהם, לא היתה האקדמיה הישראלית מגיעה להישגים הכבירים אליהם הגיעה, הישגים אשר תרמו כה הרבה לחוסנה הכלכלי, הבטחוני והרוחני של מדינת ישראל.

אתה לעומת זאת, אדוני השר, מיום הכנסך לתפקידך כשר החינוך, נוקט פעולות שונות שמטרתן האחת והיחידה היא פגיעה בחופש האקדמי של האוניברסיטאות. אתה עושה זאת כי אתה מבין ויודע שבישראל, כמו בכל מדינה דמוקרטית, מן האוניברסיטאות יוצאות ביקורות נוקבות על הממשלה. את זה ברצונך למנוע. מכתב ור”ה מפרטאת הדברים ולא אחזור עליהם כאן.

אשר להאשמותיך המתייחסות לאירוע חה”כ רוטמן: חה”כ רוטמן הוזמן להשתתף בפאנל על ידי שני תאים של אגודת הסטודנטים שלנו. על אף שחבר כנסת זה קנה לו שם של “המשתיק הלאומי”, לא הססנו לרגע ואישרנו את הזמנתו לקמפוס. יתרה מזו, נערכנו בכוחות מתוגברים, כי ידענו שעלולה להיות מחאה משמעותית כנגד אדם שמסמל יותר מכל אחד אחר את המהפכה החוקתית, לא רק בתוכנה, אלא גם בסגנון האלים של קידומה.
האירוע אכן הפך קשה לשליטה. הדיווחים על אלימות מחוץ לאולם הדיון אליו הוזמן חה”כ רוטמן באו משני הצדדים ואנחנו בודקים אותם. אני יודע מכלי ראשון, כי שני חברי סגל שלנו נפצעו עקב פעילות אגרסיבית של המאבטחים. חשוב להדגיש כי מחאה כנגדו של חה”כ רוטמן היא לגיטימית לחלוטין, ובאה מצד כאלו שרואים בו סכנה קשה ומוחשית לדמוקרטיה הישראלית. למען הסר ספק אומר את המובן מאליו: אני וחברי מגנים בכל לשון אלימות מכל סוג, זאת להבדיל ממחאה לגיטימית.

צר היה לי שהמחאות באולם בו התקיים הדיון, לא אפשרו לחה”כ רוטמן להשלים את דבריו. זאת, לא בגלל שאני חס עליו – לחה”כ רוטמן יש הזדמנויות להשמיע את דעותיו יותר מכל אדם אחר, והוא עושה זאת לא אחת תוך השתקתם של אחרים – אלא מפאת הכבוד שאני וחברי רוחשים לתלמידים שלנו אשר הזמינו אותו, ואשר היו מעוניינים לשמוע את דבריו.

אני תמה עליך אדוני השר, כיצד מאירוע בודד, שאינו מעיד על כלום, אתה יוצא בהתקפה שלוחת רסן על האקדמיה כולה.

(למכתב עצמו – הכנסו)