ככה תיראה המשילות החדשה

המשמעות המיידית של היכולת להחליט להפעיל כוח בלתי מרוסן ובלתי שפיט כזה מצד כל שוטר או איש מליציה קטן בשטח היא בראש ובראשונה כאוס ממשלי.

אך המשמעות החמורה והרחבה עוד יותר היא שהחיים של כולנו תחת עולם החוק הדיקטטורי הזה של נתניהו ושותפיו יהפכו לחיים חשופים, מופקרים ופרוצים לאלימות הריבון, ובראש ובראשונה חייהם של מי שמשתייכים לאוכלוסיות מיעוט מוחלשות, כמו נכבשים, ערביי ישראל, אתיופים, בני הפזורה הבדווית, וגם החיים של קהילת הלהטב,”ים, הנשים, ועוד.

אך לא רק נכבשים, נתינים שאינם אזרחים, או מי שהינם בפועל “אזרחים מדוללים” (ערביי ישראל, אתיופים), יחוו את האפקטים האלימים של הכאוס הממשלי היומיומי שיתחולל בישראל, ושל הערטול המכוון והמנוהל של חייהם מחסותו של בית המשפט העליון ומן ההגנה והסעד שהוא הציע להם במסגרת שלטון החוק של ישראל הדמוקרטית.
מרגע שתעבור פיסקת ההתגברות, תתבטל עילת הסבירות, ומינוי השופטים והיועצים יהיה פוליטי, ומרגע שהמשטרה תהפוך לכוח פוליטי הכפוף למרותו של השר ולא למרותו של שלטון החוק, יאיים יחס ההפקרה או החישוף הזה של חיי היומיום על כל אחת ואחד מאיתנו, וודאי במשטר שבו הציבור הדמוקרטי-ליברלי, מסומן על ידי הקואליציה כ”סכנה” לזהותה היהודית של המדינה, כאויב שאורחות חייו, נוהגיו, ערכיו, מייצרים “מצב חירום” בפוליס וסכנה קיומית לזהותה. במצב כזה, גם האזרחיות והאזרחים שהרגישו עד כה שהחירויות והזכויות הדמוקרטיות שלהם מוגנות מפני אלימות השלטון ושלוחותיו, ומצויות תחת החסות של שלטון החוק, יחוו את הוצאת החיים שלהם עצמם ממרחב ההשגחה של הריבון והפיכתם לחשופים ונטולי הגנה אפקטיבית.

בימינו, כך התריע הפילוסוף ג’ורג’יו אגמבן, כל אזרח, בנסיבות פוליטיות מסוימות, מועד למצא את עצמו מושלך אל “חיים חשופים”, גם אם הוא נהנה פורמלית מזכויות פוליטיות, ונכלל באופן רשמי בקהילה הפוליטית.
בישראל שלאחר ההפיכה המשטרית יגלו האזרחים כי ההתרעה של אגמבן, שנכתבה כבר לפני כמה עשורים הפכה לממשות המבעיתה של חייהם.