יום א׳ 21.4.24. האופק אדום ויגע, ובעזה נמקים 133 ישראלים חטופים זה הערב ה-198. בצומת רעננה עולה מיצג מצמרר ביופיו ובאמירתו הקשה. מיצג הארונות. קהל רב מתקבץ לשמוע את דני אלגרט (אחיו של איציק החטוף), זהירו (האחיין של אברהם מונדר), איילה מצגר (כלתו של יורם מצגר בן ה-80), גלעד שהם (אביו של טל שוהם), יהודה כהן (אביו של החייל החטוף נמרוד כהן)
מיום חטיפתו של איציק, אנחנו חצי שנה במאבק לנסות להחזיר אותם הביתה ולצערנו האוייב שלנו בלהחזיר אותם הביתה זה לא החמאס. זו ממשלת ישראל. לצערנו אנחנו נלחמים בממשלה שלנו.
יש מצב שלא נדע לעולם לגבי חלק מהחטופים מה עלה בגורלם. וזה, ללא ספק על הידיים של הממשלה. ועל הזמן שהיא מרחה בגרירת רגליים ובהורדת מנדט למשלחת ובהחזרת מנדט למשלחת... אפשר לומר בפה מלא - הממשלה עשתה הכל כדי שהחטופים לא יחזרו.
קמה כאן מדינת ישראל משתי סיבות (ככה חינכו אותי בבית הספר): אחת - לעולם לא עוד. שתיים. - בשביל המטרה הנעלה של עם חופשי בארצו. ולצערי אין לנו את שתיהן.
אנחנו שימשנו מגן אנושי בין עזה למדינת ישראל ואנחנו בגופנו, בדמנו ובהרוגינו הגנו על צה״ל ועל כל מדינת ישראל, ולכן המדינה לא עושה לנו שום טובה בנושא של החזרת החטופים. המדינה מחוייבת!
יש לי בקשה: אל תשאירו כסא ריק לחטוף בבית. אל תתפללו בשבילנו, אל תחבקו אותנו. מי שבאמת רוצה להביע סולידריות איתנו. מי שבאמת איכפת לו על החטופים - צאו מהבית. צאו לרחובות ובואו תפגינו איתנו!
כל צילומי הנאומים של בני המשפחות: לירי בורק שביט
תגובה אחת
לא אנחנו לא נפגין ברחובות כדי שייעשו עוד עיסקת שליט שתגרום לחטיפת חיילות כי הן ייהפכו למטרה קלה עם תגמול משתלם. הקפלניסטים ואדריכלי ההתנגדות לשלטון שהם רוב הקרובים של החטופים הרסו כל סיכוי לעיסקה. כמו שהם מנסים להרוס כל חלקה טובה.